בשירו של דן אלמגור נכתב: "כי ג'ינג'י זה אופי וג'ינג'י זה טבע, על ראש הג'ינג'י בוער הצבע". האומנם יש קשר בין מראה האדם לבין תכונות האופי המיוחסות לו על ידי החברה או תכונות האופי שלו בפועל?
פרשת השבוע דנה בנושא זה בתיאור לידתו ופועלו של עשיו הג'ינג'י – האדמוני: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו".
רש"י: "אדמוני – סימן הוא שיהא שופך דמים". כלי יקר: "ויצא הראשון אדמוני כולו וגו'. זה היה סימן שיהיה צייד רמאי לרמות את אביו כדרך הצבועים המראים את עצמם כצנועים". מפרשי מקרא אלה קושרים את היותו של עשיו אדמוני לתכונות השליליות שלו.
השיר של דן אלמגור אינו מזכיר את עשו הג'ינג'י, בהיותו דמות שלילית שאינה ראויה לחיקוי, אך מזכיר את דוד הג'ינג'י כדמות להערצה: "כי מאז דוד המלך ג'ינג'ים יש במשפחה".
בניגוד למילות השיר, חז"ל ראו בעיה במראהו האדמוני של דוד, וכך הם תיארו זאת במפגש בין שמואל הנביא לישי, אביו של דוד: "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי". בראשית רבה (פרשת תולדות פרשה סג): "אדמוני, אמר רבי אבא בר כהנא כאלו שופך דמים, וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו, אמר לו הקדוש ברוך הוא עם יפה עינים, עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג".
על פי הפירוש הזה יש קשר בין תכונת ההרג למראה האדמוני גם אצל עשיו וגם אצל דוד, אלא שעשיו מתעל את התכונה לצד השלילי מדעת עצמו: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי", ודוד מתעל זאת לצד החיובי בכיבושיו על דעת הסנהדרין, ואף על פי כן תכונה זאת מנעה ממנו לבנות את בית המקדש: "לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי".
האם ניתן ללמוד מתיאור שתי הדמויות הללו שבכל האדמונים – הג'ינג'ים גלומה תכונת הרצון לשפיכות דמים? אתמהה!
פיזיונומיה היא תיאוריה המבוססת על הרעיון לפיו הערכת מראהו החיצוני של אדם, בעיקר פניו, יכולה לספק תובנות על אופיו ואישיותו. פיזיונומיה אינה מדע, אלא שיטת ניתוח שתומכיה טוענים שהיא מאבחנת מגוון התאמות בין הנבדקים אליהם היא מתייחסת. אי לכך, הפיזיונומיה אינה משמשת כבסיס לתיאוריה ביולוגית או פסיכולוגית, ולכן מובן כי אין לראות במראה האדמוני את תכונת שפיכות הדמים.
(תולדות תשע"ט)
ג'ינג'י זה אופי וטבע
השארת תגובה