עדי ארד (זמרת, יוצרת וחזנית אורתודוכסית פורצת דרך, פובליציסטית של טורי דעה)"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן… ויגל את האבן מעל פי הבאר" (כט/י)
במהלך חיי, בכל פעם שמישהו חילוני היה אומר לי: "טוב את סתם דוסית, מה כבר את קוראת, את התנ"ך?", הייתי מחייכת ועונה: "יש לך מושג כמה טלנובלות מתרחשות בתנ"ך? כמה רומנטיקה, תשוקות, מלחמות, יחסים, ריבים בין אחים, קנאה בין אחיות, התאהבויות ונוכלויות, אין אף סופר שהיה מצליח לכתוב כזאת יצירה". תמיד הייתי מציינת את המשולש הרומנטי יעקב, רחל ולאה.
כשיעקב ראה את רחל הוא התאהב בה מעל הראש, קיבל כוחות כמו של הרקולס, והצליח להזיז את האבן שמעל הבאר אחרי שכל רועי הצאן יחד לא הצליחו, ולפי המפרשים זה היה קל עבורו ממש כמו לפתוח בקבוק זירו. ההתאהבות הזאת גרמה לו לעבוד 14 שנה בחינם, אצל לבן ש'ערבב' אותו וחיתן אותו לאחר 7 שנים עם לאה במקום עם רחל.
לאה הייתה מיועדת לעשיו ורחל ליעקב, גדולה לגדול וקטנה לקטן.
"ועיני לאה רכות" – פרשו חכמים כי הייתה בוכה לילות רבים על השידוך שייעדו לה.
יעקב קנה את הבכורה מעשיו וקיבל את הבכורה מלבן…
כל חלום והמחיר שלו…
אבל הרומנטיקה לא נגמרת כאן. נכון, הניצוצות שבין רחל ויעקב היו ידועים, אך מה עם לאה? היא יכלה לסרב, ובכל זאת נישאה ליעקב… צביקה פיק שר "אני אוהב אותך לאה" כמניפסט מנחם לכל אותן נשים שהגברים שלהן התפשרו עליהן .
אז אולי יעקב לא התאהב בלאה, אך הוא למד לאהוב אותה.
לפעמים אני חושבת מה היה קורה לו יעקב לא היה מוכר את הנזיד, ועשיו היה מקבל את הברכה – יעקב היה נישא לרחל מבלי להמתין 14 שנה וחי איתה בכפר קטן בשגרה סטואית. אנחנו צריכים להיזהר במה שאנחנו מבקשים… לפעמים לחלומות גדולים יש מחיר גדול, לפעמים צריך לבחור הצלחה או משפחה, גדולה מול שלווה ואהבה…
לו רק הייתי יכולה לשבת לכוס קפה עם פאפא ג'ייקוב, ולשאול…
(ויצא תשע"ט)
