הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')מניין שאבה רבקה את האומץ להוציא לפועל את מבצע לקיחת הברכות במרמה? הרי הסיכונים היו גדולים ועצומים במקרה שיצחק יגלה שלפניו עומד יעקב ולא עשיו, כמו גם במקרה שייחם דמו של הבן האדמוני, והוא יגיב באלימות כלפי אביו, אמו או אחיו.
את התשובה אני מוצא במילת שאלה. שלוש פעמים בפרשתנו זועקת רבקה מנהמת ליבה: "למה?" ובכולן זו שאלה רטורית המבטאת קריאת שבר גדולה, בה רבקה אומרת: "אין טעם ואין תועלת בחיי, אם יקרה כך וכך". בפעם הראשונה מכריזה רבקה: "אם כן למה זה אנכי" (כה, כב), וכוונתה לומר שאין היא יכולה להמשיך לחיות עם התרוצצות הבנים בקרבה. בפעם השנייה היא זועקת: "למה אשכל גם שניכם יום אחד" (כז, מה), ומבטאת את הרגשתה שאם עשיו יהרוג את יעקב יהיה זה "סוף העולם", ובפעם השלישית היא אומרת ליצחק: "אם לוקח יעקב אשה… מבנות הארץ, למה לי חיים" (כז, מו), ומשקפת בכך את תחושתה שנישואי בנה האהוב עם כנענית שומטים את הקרקע מתחת לכל משמעות הקיום שלה.
בשלוש זעקות ה"למה" מדגישה רבקה שמדובר במצבים שהם בבחינת "סוף העולם", ולכן היא מוכנה ללכת עד סוף הדרך. כשאדם חש שכל חייו תלויים במעשה מסוים, הוא מסוגל לעשות מעשים אדירים המצריכים תושיה ואומץ אדירים. רבקה מצאה כוחות נפש של אומץ ותעוזה מדהימים, ויכולת לבצע מעשים חריגים, משום שחשה שהמצב הוא חריג, והוא אינו מותיר כל ברירה.
דמות נשית נוספת שגילתה תעוזה מדהימה ולקחה על עצמה סיכונים כבירים היא תמר כלתו של יהודה. כשהתחפשה תמר לזונה, וקיימה יחסים עם יהודה חמיה, היא נטלה סיכון כבד שזהותה תיחשף ויבולע לה. כאשר הוצאה להורג, ונמנעה מלחשוף את זהותו של יהודה, היא לקחה את הסיכון שיהודה יכחיש הכל, והיא תימצא את מותה בכבשן האש. נראה שאף תמר שאבה את כוחה מתחושה דומה לזו של רבקה, ואמרה לעצמה: "למה זה אנוכי", אם אשאר עגונה כל ימיי בלי ייבום ולא אוכל להרות וללדת, למה לי חיים?! תחושות אלה אפשרו לה לאזור אומץ, ליטול סיכונים עצומים וללכת עד הסוף.
על הדמיון בין רבקה ותמר עמדו כבר חכמים כאשר אמרו: "שתים הן שנתכסו בצעיף וילדו תאומים: רבקה ותמר…" (ב"ר ס', טו). שתיהן הסתירו מאחורי המעטה החיצוני את כוחותיהן הנסתרים, שהיו כוחות כפולים. היו להן כוחות ללידה כפולה, לידת תאומים, ושני רבדים התגלו באישיותן, נגלה ונסתר, זהות אמתית וזהות בתחפושת.
העיקרון שמימשו רבקה ותמר הוא מהעקרונות שהניעו את גלגלי ההיסטוריה. אנשים שהרגישו שהם חולמים ולוחמים למען משימות חשובות מאין כמותן, הם ששינו את פני החברה, הביאו חידושים גדולים לעולם וקדמו את המין האנושי, כך בעמנו, ממשה רבנו ועד מחוללי התחיה הלאומית בזמננו.
רבקה ותמר מלמדות שצריך כל אדם לזהות רגעים ומצבי הכרעה בחייו, בהם עליו לומר: "כאן מדובר בעניין עקרוני, בבחינת "אם כן למה זה אנכי", ועליו אינני מתפשר. גם המאמינים בהכלה ובסובלנות צריכים להכיר בקיומם של גבולות שאין לעבור, ובערכים עליהם יש להיאבק בנחישות.
אם אנו מזהים אל-נכון את המצבים שהם בבחינת "סוף העולם", אשר בלעדיהם למה לנו חיים, אנו מסוגלים למצוא בקרבנו את האומץ והתעוזה לקחת סיכונים ולגייס כוחות, כמו רבקה ותמר, כדי לפעול ולהביא ברכה, שכן, כדברי הפתגם של ניטשה: "מי שיש לו 'למה' יוכל לשאת כמעט כל 'איך'!"
(תולדות תשעז)
