או"ם שמום והמנהרות בדרום ובצפון
ד"ר שוקי פרידמן
מרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'
היחסים בין עמים, כמו בסוף ספר בראשית וראשית ספר שמות, מסובכים מאז ועד היום. האו"ם נועד לפעול לשמירת השלום בעולם, אך גם לשגשוגו ולהגברת שיתוף הפעולה בין המדינות. לישראל היסטוריה מורכבת ועתירת משקעים עם האו"ם. אמנם מדינת ישראל קמה על בסיס החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר, אבל מהקמתה ועד היום זוכה ישראל ליחס מוטה לרעה וביקורתי מצד האו"ם על ארגוניו השונים, ואין מדינה בעולם שספגה מהגופים הללו יותר גינויים. לא לחינם היחס בישראל לאו"ם שלילי ומתבטא במטבע הלשון שטבע בן-גוריון כבר ב-1955 "או"ם שמום".
ועם זאת, ישראל, בעיקר בסיוע ארה"ב, ממשיכה לפעול ולהיאבק על צדקתה וזכויותיה באו"ם ובמוסדותיו. בדרך כלל המאבק הוא הגנתי, אבל בשבועיים החולפים מנסה ישראל למנף את האו"ם לטובתה בשתי זירות העימות המרכזיות: מול חמאס בעזה ומול חיזבאללה בלבנון.
בעקבות מתקפת הטילים האחרונה של חמאס על יישובי הדרום וחפירות המנהרות שמפרות את ריבונותה של ישראל, הצליחו ארה"ב וישראל להוביל מהלך כמעט חסר תקדים של קבלת החלטה על גינוי חמאס בעצרת הכללית של האו"ם. רוב משמעותי של מדינות חברות הארגון תמכו בהחלטה, אבל לא מספיק כדי שההחלטה תעבור. אבל גם אם הייתה עוברת – היא הייתה הצהרתית בעיקרה, אבל לא חסרת משקל בזירה הבינלאומית.
בלבנון הסיפור שונה. בתום מלחמת לבנון השנייה התקבלה במועצת הביטחון, הגוף המשמעותי והביצועי יחסית של האו"ם, החלטה הקובעת כי לחיזבאללה אסור לפעול מדרום לליטני, ומחזקת את יוניפי"ל, כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון. להחלטה תוקף מחייב. כמו שניתן לראות בשטח מאז, חיזבאללה עושה בדרום לבנון כבשלו, וכוח שמירת השלום גם הוא אינו אפקטיבי במיוחד. אבל, ההחלטה אכן משמשת את ישראל בזירה הבינלאומית.
עם חשיפת המנהרות, ובמקביל לפעילות בשטח, פתחה ישראל, בהובלת רוה"מ, בקמפיין בינלאומי שנועד להשחיר את חיזבאללה ואת ממשלת לבנון בעולם. אחד הטיעונים המרכזיים הוא שחיזבאללה ולבנון מפרים באופן בוטה, לא רק את ריבונותה של ישראל, אלא גם את החלטת מועצת הביטחון. השימוש בטיעון הזה נועד להקנות לישראל לגיטימציה לפעול להגנת גבולה הצפוני, גם מעבר לגבול הבינלאומי, ככל שתצטרך. הגישה החדשה של ארה"ב ומומנטום חיובי באו"ם יכולים לסייע לישראל להגן על ביטחונה גם על בסיס שימוש מושכל בגורמים אלו לטובתה.
(ויגש תשע"ט)