על החיים ועל המוות

פרשת 'ויחי' באופן הפוך משמה, מדברת דווקא על מוות. מותם של יעקב ויוסף. יעקב היא הדמות הראשונה במקרא המודעת למותה המתקרב ומתכוננת אליו בשלבי פרידה מסודרים.
חז"ל מתבוננים בשלושת אבות האומה ובוחנים באמצעותם את תהליך הפרידה של האדם מן העולם: מה חידש כל אחד מן האבות בפרידתו מן העולם?
"אמר ר' יודה ביר' סימון: אברהם תבע זיקנה. אמר לפניו: רבון העולמים, אב ובנו נכנסים למקום ואין אדם יודע למי יכבד, ומתוך שאת מעטרו לאב בזיקנה, אדם יודע למי יכבד. אמר לו הקב"ה: חייך, דבר טוב תבעתה, וממך אני מתחיל. מתחילת הספר ועד כאן אין כתיב זקנה, וכיון שעמד אבינו אברהם ניתן לו זיקנה: 'ואברהם זקן בא בימים'" (בראשית כד א).
בעולמנו היום, אנחנו בורחים מן הזקנה וממשמעויותיה. העולם שייך לצעירים ושלל פרסומות מבטיחות לנו נעורי נצח אם רק נשתה את המשקה הנכון, נאכל את התפריט הרצוי, וכמובן נקנה את המוצר שאי אפשר בלעדיו. זאת, לצד שלל פתרונות קוסמטיים שנועדו לטשטש את הזקנה ומאפייניה החיצוניים. אפילו המילה "זקנה" מחפשת לה תחליפים 'מכובסים': הגיל השלישי, גיל הזהב, אזרח ותיק, ועוד.
אבל אברהם דווקא מבקש את סימן ההיכר הזה של הזקן, המבקש ליצור הבחנה בין הדורות ולתת כבוד ומקום לניסיון חייהם של הזקנים. הזקנה וסממניה אינם בושה, כי אם המפתח לכבוד הראוי.
"יצחק תבע ייסורין. אמר לפניו: רבון העולמים, אדם מת בלא ייסורין, ומידת הדין מתוחה כנגדו, ומתוך שאת מביא עליו יסורין, אין מידת הדין מתוחה כנגדו. אמר לו הקב"ה: חייך, דבר טוב תבעתה. וממך הוא מתחיל. מתחילת הספר ועד כן אין כתיב יסורין, וכיון שעמד יצחק ניתן לו ייסורין. 'ויהי כי זקן יצחק [ותכהין]' וגו'" (שם כז א).
חלק מקושי ההתמודדות עם הזקנה הוא האובדן והשחיקה של יכולות הגוף. 'הייסורים' כאן הם אובדן מאור עיניו של יצחק. המדרש מבקש להאיר זאת בפרספקטיבה מנחמת: הייסורים מכינים את האדם לפרידה מן העולם בכך שהם ממתנים את מידת הדין המתוחה מעליו.
"יעקב תבע את החולי. אמר לפניו: רבון העולמים, אדם מת בלא חולי ואינו מיישב בין בניו. מתוך שהוא חולה שנים שלשה ימים, הוא מיישב בין בניו. אמר לו הקב"ה: חייך, דבר טוב תבעתה, ממך הוא מתחיל 'ויאמר ליוסף הנה אביך חולה'".
המחלה היא איתות לאדם על מותו המתקרב, ומאפשרת לו להיות 'מיישב בין בניו': יעקב קורא אליו את יוסף ומברך באופן מיוחד כל אחד מילדיו הנאספים אליו. החולי מצטייר כאן כחסד המאפשר את הפרידה, בשונה ממיתה חטופה שאינה מאפשרת למת ולקרוביו לסגור את מעגל חייהם המשותפים. מעניין לשים לב שניתן להבין שיעקב מבקש לשבת בין בניו, אבל גם שהוא מבקש ליישב את הסכסוך ביניהם. למות רק אחרי שייושבו ההדורים ותושב האחדות.
ר' לוי מוסיף בהמשך המדרש את חוליו של חזקיהו, שממנו הבריא, כחידוש נוסף, המאפשר תשובה:
"חזקיהו [חידש] חולי שני… מתוך שאדם חולה ועומד מחליו, חולה ועומד, [הוא] עושה תשובה שלימה, אמ' לו הקב"ה: חייך, דבר טוב תבעתה. ממך הוא מתחיל תחילה. לחזקיהו [מלך יהודה בחלותו ויחי מחליו]" (ישעיה לח ט).
חשבונות שמיים אינם מסורים בידינו. אין אנו יכולים לדעת מדוע מישהו סובל חולי גם בשלבים צעירים של חייו, או מדוע יש מי שזקנתם מלווה בייסורים ומחלה. אך דברי חז"ל מאפשרים לנו לראות בזקנה, בייסורים ובחולי הזדמנות: למתן כבוד ראוי לדור המבוגר, לתשובה, ולפרידה המאפשרת השלמה. ויהי רצון שירפא ה' לכל חולי עמו ישראל.
(ויחי תשע"ט)