האם לבית הספר יש אחריות חינוכית בנוגע לאופי אירוע הבר/בת מצווה שמפיקים לתלמידים ולתלמידות לאחר שעות הלימודים?
פעם ניגשה אליי בדמעות תלמידת כיתה ו' ושיתפה אותי שמסיבת בת המצווה שלה יוצאת מיד אחרי תלמידה אחרת שמגיעה מבית מבוסס מאוד.
התלמידה העשירה החלה לשתף את החברות שלה בצפוי; ההורים שלה הולכים לסגור בריכה מחוממת ולאחר מכן לעשות לכל הבנות שיבואו להשתתף סדנת איפור יוקרתית וכל זה לאחר שהן יאכלו מנות גורמה.
"ואני", כך שיתפה אותי: "מאיפה יש להורים שלי את כל הכסף הזה? אנחנו נעשה את הבת מצווה באולם האירועים של בית הכנסת, שהוא ממש לא משהו לנפנף בו".
שיתפתי את המחנכת, שאמרה לי כי ניסתה לדבר עם ההורים, אבל לצערה הם אמרו לה כי כמו שהם לא מסתכלים על מה אנשים אחרים עושים, הם מצפים שאחרים לא יסתכלו עליהם. עצוב, כואב. ומה בעצם המסר החינוכי שאותו הם מעבירים הלאה? אבל תכלס… זכותם.
***
ונזכרתי במקרה הפוך של תלמיד שלי שגדל באחד מהבתים העשירים שיצא לי לראות ואיך שההורים שלו ביקשו לדבר איתי בנוגע לבר המצווה של הילד שלהם.
"אנחנו לא רוצים להביך אף אחד וזה שהילד שלנו ידע ויבין שאנחנו יכולים לעשות לו אירוע מפואר ובכל זאת בחרנו באירוע צנוע יותר בשביל להתחשב גם בתלמיד שיבוא אחריו, זה בעינינו מסר חינוכי חשוב ביותר שנרצה להעניק לו לקראת בר המצווה", הם אמרו.
השתתפתי באותה מסיבת בר מצווה שהתקיימה בסימן של צניעות וסולידריות חברתית. מי שלא הכיר את ההורים לא ידע שאילו היו רוצים היו יכולים לארגן משהו הרבה יותר רהבתני ונוצץ.
בסוף האירוע ניגשתי אליהם ואמרתי להם שהם העבירו כאן מסר חינוכי כל כך חשוב לילד שלהם, ונראה לי שזו המתנה הגדולה ביותר שהם יכלו להעניק לבנם ביום חגו.
כי בר מצווה, הרבה לפני אירוע נוצץ, היא קודם כל סימן לבגרות, ורק ההורים יחליטו עם איזה כלים הם יציידו את הילד שלהם: זו יכולה להיות צדפה מהממת שכלת בת המצווה תצא מתוכה, וזה יכול להיות מסר לחיים שהילד מקבל מההורים שלו: 'זה שיש לך, זה לא אומר שאתה צריך לנפנף בזה ולדרוס את הכבוד של החבר שלך'.
ושכל אחד יבחר מה שהוא רוצה.
(יתרו תשפ)