המפגש בין משה ליתרו מוביל לעצה בדבר הצורך בהקמת מערכת משפט. בהמשך לעצתו מגדיר יתרו מי ראוי להיות שופט "ואתה תחזה מכל העם, אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע… ושפטו את העם". סוגיית מינוי השופטים עומדת בלב השיח הציבורי, וראוי לדון מעמיק בשיטת המינוי הראויה.
ג'יי קיי רולינג, כותבת הסדרה 'הארי פוטר', בנתה עולם מופלא של קוסמים. במרכזו עומד בית הספר הגדול לקסמים. זה מחולק לארבעה בתים, לכל בית מאפיינים ייחודיים. תלמידי שנה א' מחולקים בתחילת לימודיהם ללמוד באחד הבתים, שם יעברו את כל שנות לימודיהם. המיון לבתים מבוצע באמצעות כובע 'מצנפת המיון'. כל תלמיד מניח את המצנפת על ראשו וזו מכריזה באיזה בית הוא ילמד. מעניין לראות תלמידי שנה ראשונה הנחשפים לתהליך, חלקם נתקפים בפחד, חלקם משננים קטעי לימוד. כמובן ההילה והמיסתורין סביב אותה מצנפת גורמים לשמועות לא מבוססות.
איך הארי פוטר קשור למינוי שופטים? התשובה נעוצה במקבילה של 'מצנפת המיון' בשיטת מינוי השופטים אצלנו- 'שבוע הערכה' שמקיימת הרשות השופטת ע"י המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים. מרכז חסר עיגון חוקי שמכריע את גורל המועמדים לשיפוט. סיפורים רבים נקשרו סביב לאותו 'שבוע הערכה', והילת מיסתורין אופפת אותו ואת הדרישות מהמועמדים שם. המלצות המעריכים מועברות לוועדת המשנה בוועדה למינוי שופטים. מה הבעיה בזה?.
נעמוד על דרכי מינוי שופטים במשפט העברי, שעקרונותיו יפים וראויים.
ערב הכניסה לארץ ישראל, משה עוסק במינוי דיינים. משכך פונה משה לעם בבקשה "הבו לכם אנשים חכמים, ונבונים וידועים לשבטכם" [דברים א;יג]. תכונות נפש פנימיות, כפי שהן מסורות בפרשתנו 'אנשי חיל', שונאי בצע, אוהבי אמת, אינם ברי מדידה בכלים אנושיים, שכן אין באפשרותנו לבחון כליות ולב. ולכן מוצבות שתי דרישות סף למינוי שופטים. הראשון 'חכמים ונבונים', והשני 'ידועים לשבטיכם'. דרישות אלו קלות יותר לזיהוי ולאפיון. ברוח זו אנו מוצאים בתוספתא את הבדיקות שיש לבצע לפני המינוי: "שולחין ובודקין כל מי שהוא וחכם ושפוי וירא חטא ופרק טוב ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו".
הרמב"ם בבואו למנות את הראויים למינוי "חכמים ונבונים מופלאין בחכמת התורה בעלי דעה מרובה ויודעים קצת משאר חכמות כגון רפואות וחשבון תקופות ומזלות ואיצטגנינות…כדי שיהיו יודעין לדון אותם". הרמב"ם מציב כתנאי יסוד לשיפוט את חוכמתו של המועמד, חכמה שאינה מצטמצמת רק לידיעת המשפט, אלא גם רוחב דעת, כזה שיוכל לסייע לשופט לדון בעניינים המובאים בפניו. נכון, אין דרישה למומחיות בכל התחומים אך רוחב יריעה הוא יסוד חשוב. בספר המצוות מזהיר הרמב"ם "שלא למנות דיין אדם שאינו חכם בחכמת התורה בעבור מעלות אחרות שיהיו לו וימנה אותו בעבורם…לא יביט במנויי התורה זולת לחריצות האיש בחכמת התורה והיותו יודע צווייה ואזהרותיה והנהגתו וחזקתו במעשים הנאותים לזה. והאזהרה ממנות ממונה בעבור מעלות אחרות הוא אמרו…לא תכירו פנים במשפט".
הנה כי כן שני היסודות החשובים בדרך למינוי למשרת שופט הם חוכמת המועמד ויכולותיו האינטלקטואליות, לצד היותו מוכר לא רק למערכת השיפוטית אלא בכלל. מנגד, מערכת משפט אינה יכולה לאמץ כשיטה את 'מצנפת המיון' ולבור שופטים מבלי שניתן יהיה ללמוד מה הם הקריטריונים למינוי ומבלי שמועמד לשיפוט יוכל להתכונן כראוי לתפקיד של שופט. שופט אינו יכול להתמנות בגלל 'דבר מה נוסף' שהוא מביא באמתחתו לוועדה למינוי שופטים. שיקולים של קירבה, או מגזר, מגדר, כל אלו ועוד מקומם אינו בוועדה למינוי שפטים.
(יתרו תשפ)
מינוי שופטים ו'מצנפת המיון' מהארי פוטר
השארת תגובה