הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)בשבוע שעבר כתבתי על כך שאנשים מסוימים לא מאמינים בהשגחה, משום שהם "לא רואים אותה". התשובה לכך היא, שהשגחה אינה משהו שכל אדם אמור לראות: היא פועלת לפי מערכת מורכבת של שיקולים הידועים רק לה', לא לפי איזו תפיסה פשטנית של צדיק וטוב לו, רשע ורע לו.
מכחישי ההשגחה טוענים שאפילו דתיים לא באמת מאמינים בהשגחה פרטית, כי עובדה שכאשר עורכים ניסוי רפואי למשל לא בודקים האם המשתתפים צדיקים או רשעים – מה שלכאורה אמור להשפיע על התוצאות אם יש השגחה. אבל כמובן שזה לא אומר שאותם חוקרים דתיים לא מאמינים בהשגחה, אלא רק שהם לא מאמינים בהשגחה פשטנית, לפיה אפשר לדעת מי צדיק ומי רשע ומה נגזר על כל אחד. הם מבינים שהמערכת הרבה יותר מורכבת, ולכן אין טעם לנסות להתייחס אליה בניסוי כזה. באותה מידה אפשר היה לטעון שמי שאינו מאמין באלוקים עם זקן שיושב על ענן הוא אתאיסט – כאשר האמת היא שהוא פשוט מאמין באלוקים נשגב יותר.
יש הטוענים שהמציאות מעידה על כך שאין השגחה, שכן חוקי הטבע הם קבועים מראש, וכדי לחרוג מהם נדרשים ניסים, אולם בפועל כל פעם שמודדים ובודקים לא מוצאים שום נס אלא רק גורמים טבעיים. טענה זו נובעת מכשל הנקרא "אשליית הידע" – אמונה שגויה כאילו מדענים צופים כל רגע בכל מולקולה שזזה ביקום, ואילו היתה מתרחשת חריגה מיד היו כולם שמים לב. אין דבר רחוק יותר מן האמת. מדידות מדויקות נעשות רק על חלק מזערי מהמקרים במציאות, בתנאי מעבדה, כאשר רובם המוחלט של החיים מתנהלים במציאות כה מורכבת, שאיש אינו מתיימר למדוד במדויק. אין שום מניעה לה' להזיז בעדינות כמה מולקולות לפה או לשם כדי להשיג את רצונו, מבלי שמישהו יוכל להבחין בנס גלוי כלשהו. אין מניעה להאמין שהוא עושה זאת כל הזמן, לא רק לעתים נדירות.
כל זה עוד בלי להתייחס למה שידוע היום, שהתצפית והמדידה משפיעה על המציאות, ואין לדעת מה מתרחש כאשר לא צופים בה.
לסיכום, "לא ראינו" אינה ראיה כשאי אפשר לצפות לראות, והידע המדעי אינו שולל בשום צורה אפשרות של התערבות אלוקית מתמדת.
(יתרו תשפ)
