הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)יש כאלה שהדת עבורם היא כמו עניבה. הם לובשים אותה כפי שלובשים כל פריט לבוש – כמובן מאליו, בלי להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. אם תשאל אותם למה הם לובשים אותה, הרי לכאורה אין בכך היגיון או תועלת, ואפשר להיות לבוש ולהיראות יפה גם בלעדיה – הם ימשכו בכתפיהם ויגידו שכך נהוג וזהו. אמנם לפעמים העניבה קצת חונקת, אבל לא באופן משמעותי, ולכן לא אכפת להם במיוחד ללבוש אותה בלי להבין למה. מקסימום אפשר לרופף אותה קצת. כאלה הם האנשים ששומרים על היהדות ומנהגיה כמצוות אנשים מלומדה. יש בכך יתרון, כי כאשר מתייחסים לדת כאל מובן מאליו, לא מעלים על הדעת לעזוב אותה – אף אחד לא שוקל אפילו לצאת מהבית ללא ביגוד הולם. אלא שאותה "מובנות מאליה" באה לרוב על חשבון ההבנה, ההעמקה והלהט הדתי. אף אחד לא חוקר עניבות או מתלהב מהן במיוחד; הן פשוט שם.
יש כאלה שהדת עבורם היא כמו אש. אנרגיה לוהטת, בוערת וחסרת מנוחה. לפעמים היא מאירה ומחממת ברכּוּת, כמו להבת נר או האש באח, ולפעמים היא מתפרצת, שורפת ומכלה כמו שריפת יער. היא מועילה מאד ומסוכנת מאד, משנה את אורח חייו של האדם ולפעמים גם לוקחת חיים. אנשים אלה חיים את האמונה בלהט ובהתלהבות, הולכים לאורה ומתחממים בחומה. אנשי האש נוטים לזלזל באנשי העניבות, ואינם מובנים איך אפשר להתייחס לאמונה בשוויון נפש שכזה. יתרונם הוא במקום המרכזי שהדת תופסת בעולמם, ובאנרגיות שהיא מעניקה להם לפעול, ליצור ולשנות את המציאות. חסרונם הוא בסכנה שבכך – אש שלא נשמרת כראוי עלולה לפגוע במקומות הלא נכונים, ואם לא מזינים אותה היא גם עלולה לדעוך ולכבות.
ויש כאלה שהדת עבורם היא כמו אילן עתיק. גבוה, רחב, מוצק, שורשיו נטועים עמוק באדמה וענפיו מתפרשים גבוה באוויר. האילן אינו סתמי כמו העניבה, וגם לא בוער ומשתנה כמו האש. הוא יציב וחזק, מעניק לאדם ביטחון, מזין אותו מפירותיו ומגן עליו בצלו. נוכחותו של האילן מחברת בין ארץ ושמים, מזכירה לאדם את הקשר שלו לדורות הקודמים, ומשרה עליו תחושת שלווה. הוא גדל ומשתנה עם הזמן, אבל באיטיות בוטחת ולא בחיפזון.
ומהי הדת עבורכם?
(אמור תשעז)
