וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי

לכאורה יש בקומוניזם משנה חברתית וכלכלית סדורה, המגדירה סדרים חברתיים הוגנים וצודקים, מונעת פערים חברתיים, ויוצרת חברה שיתופית ושוויונית. לכאורה הרעיון הקומוניסטי צודק- אז למה הוא נכשל?
ומדוע הקפיטליזם מותיר אחריו כל כך הרבה נזקים ופערים חברתיים וכלכליים, ניכור, מעמדות, שפע מול עוני, ומציאות של לחצים כלכליים היוצרים שוק עבדים מודרני, תוך הרס השקט הנפשי, התא המשפחתי, והלכידות החברתית?
ומדוע הסוציאליזם היסודי, שגם הוא ניסה לייצר תורה חברתית וכלכלית, לא הצליח למשוך אליו את ההמונים, עבר שינויים רבים, ולא התנחל בלבבות כצורת חיים שאנשים חפצים לחיות על פיה?
אפשר להמשיך את הרשימה לעוד שיטות משטר וחברה רבות, ואפשר להמשיך ולבחון כיצד האנושות ומנהיגיה לאורך כל הדורות חיפשו את המודל הנכון לנהל חברה וכלכלה באופן שהמודל הזה ישרוד, ויהווה מקור ודגם לחיים חברתיים וכלכליים מוסריים, ערכיים והוגנים.
אפשר לתת הרבה תשובות וסיבות לכל השאלות הללו, ורצוי גם להסתכל בפסוקי פרשת השבוע, אלו שניתנו לנו מסיני 4,000 שנה לפני האינטרנציונל הסוציאליסטי, האחד במאי וועדי העובדים, וללמוד מהם כיצד התורה רצתה שחברה מוסרית תיראה.
התורה מכוונת את מאמיניה ליצירת חברה שיש בה "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן", שיש בה "הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ" ו"עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ", ו"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה". זוהי תורה המצווה על אנשיה "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי".
ייתכן שהשיטות החברתיות והכלכליות שהזכרנו לא שרדו כי לא הייתה בהן אמונה וחמלה. נפש האדם הבריאה והטבעית לא חשה בנוח בשיטות החיים הללו, ולכן מאסה בהן, והשיטות הללו בצורתן הבסיסית כמעט ועברו מן העולם.
התורה מזהירה אותנו "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ".
חז"ל שמו לב לכפל המילים- "עַנֵּה תְעַנֶּה… צָעֹק יִצְעַק… שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע…", ואמרו על כך שעבור אותם אנשים- העינוי כואב כפליים, צעקתם גדולה כפליים, ולכן הקב"ה שומע את צעקתם כפליים.
אומר על כך ה'כלי יקר': "ומהו הכפל ענה תענה, צעוק יצעק, שמוע אשמע? ובדרך הפשט נוכל לומר שלפעמים אדם מענה את היתום לבד, ואמו אלמנה עיניה רואות וכלות ואין לאל להציל את בנה וע"י עינוי אחד מהם שניהם מעונין ושניהם צועקים, והקב"ה שומע לשניהם ומענישו בכפל. ועל צד הרמז נוכל לומר מאחר שהקב"ה אבי יתומים אם כן ודאי בכל צרתם לו צר כביכול, לכך אמר אם ענה- אז תענה גם אותו, שהוא אבי יתומים".
אומר הכלי יקר ש'ענה תענה אותו'- זה לא רק את היתום, אלא גם הקב"ה מתענה כשבניו סובלים ומתענים.
גדולתה של התורה, וגם סוד נצחיותה, הוא בכך שמקורה אלוקי, ומימושה אנושי. זו תורה שאיננה מנסה ליצור שוויון או צדק מלאכותי תוך כדי כפייה, חינוך מחדש או תוך כדי 'עולם ישן עד היסוד נחריבה'. זו תורה המאפשרת ליזם להתפתח, ולעשיר להתעשר אך לא תוך כדי חזירות והתנכרות לאלו שגורלם לא שפר עליהם.
זו תורה המחייבת את מאמיניה להיות קשובים לבכיו של היתום ולזעקתה של האלמנה, ולהקצות משאבים ומעשר מן ההכנסות למען אותן חוליות חלשות שבחברה.
התורה הזו שרדה אלפי שנים ותשרוד לנצח כי היא מתאימה לנפש האדם. היא מחנכת אותו לתת מה שזכה בו, ומבטיחה שאם חלילה יזדקק לקבל- תמיד יהיה מי שיתן לו ולא יאפשר לו לקמול.
חברה רגישה וקשובה שכזו, מובטחת לה גם חמלתו והקשבתו של הקב"ה- "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי".
(משפטים תשפ)