אלישי בן יצחק (עו"ד ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט')מצוות כינון המלכות בעם ישראל: "שום תשים עליך מלך" מופיעה בפרשתנו. כבר בספר בראשית מתוארת מציאות של מלכי ישראל "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מְלָךְ מֶלֶךְ לבני ישראל" וכמו כן מוצגים מוסדות הנהגה אחרים כגון נשיא, כהן גדול, זקנים, מנהיג – 'איש על העדה', אך 'מלך' כמצווה מופיע בפרשתנו לראשונה.
שואל שד"ל "מה בין מלך לשופט, ולמה השופט נזכר…כדבר מצוי וטבעי בישראל, והמלך הנזכר כאן כדבר חדש בישראל, ולקוח ממנהג שאר אומות"? ומשיב: "השופט לא היתה שררתו ירושה לזרעו אחריו, אבל במות השופט היו בוחרים מקרב העם שופט אחר, יהיה מאיזה משפחה שיהי, כמו שמצאנו בשופטי ישראל שהיו אחר יהושע. אבל הממלכה היתה ירושה מאב לבן". יש הבדל מהותי בין שופט לבין מלך. שופט מינויו תלוי בבחירת העם, או במינוי הא-ל, בעוד מלך, עצם מינויו מקנה לו את הזכות להוריש את התפקיד ליורשיו.
לא ניתן לקיים קיבוץ חברתי ללא מנגנון מנהיגותי שעיקר תפקידו להבטיח את הסדר החברתי. כמאמר המשנה "הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו". התורה הותירה בידי האדם את האפשרות לבחור לעצמם את דרך ההנהגה המקובלת עליהם.
בתקופת המדבר וגם עם כניסתם לארץ בני ישראל לא נזקקו למלך. היעדר מוסד מלוכה אין משמעותו היעדר הנהגה, ותחת זאת עם ישראל הונהג באמצעות מוסד 'השופטים'. הם אלו שהדריכו את העם, ועל פי רוב הוטל עליהם להושיע את עם ישראל מיד צר הקם עליהם.
החיסרון הגדול שקיים בהיעדר מוסד מנהיגותי מסודר עם מסורת שממשיכה רצף אחד הינה 'אנרכיה' המבוטאת במסר "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". מסביר שד"ל "התורה לא ציותה הקמת מלך וגם לא הרחיקה אותה, כי הכל תלוי במעמד האומה; יש זמנים שהעם כדאי להתנהג בעצת זקניו, וכוהניו ושופטיו, ויש זמן שהוא צריך למנהיג יחיד. יש זמן שהוא צריך לשופט נבחר, ויש זמן שהוא צריך לממלכה מאב לבן. והתורה הניחה הדבר לבחירת האומה".
כך גם הרש"ר הירש עומד על נקודת הזמן שביישום מצוות מינוי מלך, וכותב: ש"מצוות 'שום תשים עליך מלך' תלויה ועומדת עד שיתעורר הצורך הזה, שכן רק אם יחושו בצורך הזה יעריכו כהלכה את מוסד המלך ולא יראו בו קיפוח עצמאות שנכפה עליהם בעל כורחם".
(שופטים תשפ)
