גם טרור יהודי הוא טרור

ד"ר שוקי פרידמן

אמא לתשעה נסעה אל ביתה. בדרך נזרקו על רכבה אבנים והיא נרצחה. ברור שהיא נרצחה בפיגוע טרור. באופן חריג, הנרצחת במקרה הזה היא פלסטינית מבידיה, והמפגעים, כך עולה החשד, יהודים. האם בשל כך רשויות הביטחון האמונות על סיכול טרור צריכות לפעול באופן שונה מאשר בסיכול של טרור פלסטיני?
השב"כ הוא הגורם המרכזי המופקד על סיכול טרור בישראל ובשטחי יהודה ושומרון. את זאת הוא עושה באמצעות שורת כלים וסמכויות המוקנים לו בחוק. בחקירות טרור, שב"כ ניצב תמיד מול הצורך לתפוס את המבצעים של הפיגוע כדי להענישם, וכדי לסכל את הפיגוע הבא. לשם כך הוא מפעיל בחקירות אמצעים מיוחדים בהם מניעת פגישה עם עורך דין, לחץ פסיכולוגי ולחץ פיזי מוגבל.
ברור שהאמצעים המיוחדים שמפעיל השב"כ בחקירות טרור מהווים פגיעה קשה בזכויות האדם של הנחקרים. חירותם וכבוד האדם שלהם ולעתים גם שלמות גופם ונפשם נפגעים במהלך החקירה. הפגיעה הזו שנשקלה ע"י הכנסת בעת חקיקת חוק השב"כ ונשקלת בכל פעם מחדש מול צרכי חקירה, נתפסת כמוצדקת אל מול איום הטרור. ברוב מוחלט של המקרים בהם מופעלים האמצעים הללו כנגד חשודים פלסטינים ובמקרים מסוימים גם כנגד ערבים אזרחי ישראל. כנגד חשודים יהודים – במקרים נדירים.
על פי הפרסומים בימים האחרונים, מספר נערים מישיבת 'פרי הארץ' בשבות רחל נעצרו בחשד לביצוע הפיגוע בו נרצחה עאישה א-ראבי. מן הנערים נמנעה פגישה עם עורך דין למשך מספר ימים ופרקליטיהם טוענים שהופעל עליהם לחץ נפשי ופיזי. אישי ציבור ושורה ארוכה של רבנים התגייסו לצד הנערים ופנו לראש הממשלה ולשרת המשפטים בתביעה כי לנערים תינתנה הזכויות שמגיעות להם וגם יחס מקל יותר. עוד הם ביקרו את השב"כ ופעילותו בסיכול טרור יהודי.
אם זכויות אדם ראויות להגנה וחקירות קשות שפוגעות בזכויות אדם לא לגיטימיות, זה צריך נכון בכל מקרה. אם סיכול טרור מצדיק פגיעה בזכויות אדם, היא צריכה להיות מוצדקת בכל מקרה, ללא קשר לשאלה מי הרוצח ומי הנרצח. לפני הטחת ביקורת בגופי החקירה ובשב"כ, ראוי שהמבקרים ישאלו עצמם, האם הם מוכנים לוותר על פעולות שב"כ אגרסיביות לסיכול טרור, מה המשמעויות שיכולות להיות לכך ומה המחיר של הביקורת המוטחת באלו שעושים מלאכת קודש בהגנה על ביטחון המדינה.
(בא תשעט)