בשנת 1997 התפרסם מחקר שערכו יורם דמבו, איריס לוין ורוברט סיגלר. המחקר הישווה בין תלמידים חילונים וחרדים ובחן את התמודדותם עם בעיות גיאומטריות שונות. באופן מפתיע, למרות שתלמידים החילונים למדו גיאומטריה בקביעות והחרדים לא, התברר שבקרב הצעירים עלו החרדים בהישגיהם על החילונים! בקרב הבוגרים היה יתרון רק לחילונים שלמדו 5 יחידות, אך האחרים היו שווים לחרדים. מחקר נוסף של מכון פילת הראה שחרדים משיגים ציונים גבוהים יותר מחילונים באבחונים מקצועיים. נראה ששיטת החינוך החרדית, ובפרט לימודי הגמרא, מחדדים את השכל ומקנים לתלמידים כלי ניתוח והיסק מוצלחים ביותר.
קיימת טענה רווחת לפיה אתאיסטים הם אינטליגנטיים יותר מדתיים. כמובן שהטענה הזו כפשוטה היא קשקוש: רבים מגדולי המוחות בהיסטוריה האנושית היו דתיים, ולא חסרים אתאיסטים שהם טיפשים גמורים. הניסוח היותר מדויק יהיה, שמספר מחקרים מצאו מתאם שלילי מסוים בין רמת I.Q לאמונה דתית. פירוש הדבר הוא שאנשים עם I.Q גבוה נוטים לאתאיזם יותר מאשר אנשים עם I.Q נמוך. נתונים אלה מבוססים בעיקר על מחקרו של מירון צוקרמן משנת 2013.
מה ההסבר לכך? צוקרמן הציג מספר הסברים אפשריים. אנשים אינטליגנטים נוטים יותר לערער על מוסכמות, ולכן בחברה דתית הם ייטו לחרוג מהזרם לכיוון אתאיסטי (ולהפך בחברה אתאיסטית). הסבר נוסף הוא שאנשים אינטליגנטיים נוטים לחשיבה אנליטית יותר מאשר לחשיבה אינטואיטיבית, מה שמוביל לערעור האמונה הדתית. ההסבר השני קיבל אישוש ממחקר שנערך ב-2017, והראה שהצלחתם היחסית של אתאיסטים במבחני I.Q אינה קשורה לאינטליגנציה כללית, אלא להטיה התנהגותית: דתיים ואתאיסטים פשוט חושבים ומתנהגים בצורות שונות.
ואכן, חשיבה אנליטית מועילה בפתירת בעיות וניתוח נתונים, אבל היא אינה הכלי הנכון לגשת איתו לבירור האמונה הדתית. בנושאים דתיים, רוחניים ומטאפיזיים, הכלי הדרוש הוא חשיבה אינטואיטיבית, או כפי שכינו זאת דנה זוהר ואיאן מרשל בספרם, אינטליגנציה רוחנית – היכולת לזהות משמעות ועומק בדברים, לראות את התמונה הרחבה ולקלוט את מה שמתחת לפני השטח. כשם שמתמטיקאי אינו בהכרח בעל חוש מוזיקלי, כך בעל I.Q גבוה אינו בהכרח בעל אינטליגנציה רוחנית. פעמים רבות בדיוק להפך.
על כל פנים, רוב המחקרים הללו עסקו בעיקר בנוצרים. כאשר מדובר ביהודים, כפי שראינו, הדברים שונים בעליל…
(תצווה תשעט)
האם אתאיסטים חכמים יותר?
השארת תגובה