אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)ביקום מקביל ושפוי יותר היינו נחשפים לגל שידורים מיוחד שמדווח על התקדמות החקירה של 30 הגברים החשודים באונס באילת.
ביקום מקביל ושפוי יותר ראש הממשלה היה עוזב את כל עיסוקיו ומפנה לעצמו זמן לכנס מסיבת עיתונאים, מיישיר מבט למצלמה ומבטיח שהמדינה תמצה את הדין עם האנסים.
ביקום מקביל ושפוי יותר נהגים היו עוצרים מרצון וצופרים לאות מחאה וכל גבר באשר הוא גבר היה מראה כמה שהוא סולד מהמעשה המתואב הזה.
ביקום מקביל ושפוי יותר הדגל של המדינה היו יורד לחצי התורן כי מדינה שהאקלים האלים שלה מאפשר אונס של בת 16 חייבת לעצור ולו לרגע אחד בשביל לחשב מסלול מחדש.
אבל ביקום שלנו לא תהיה לנו מסיבת עיתונאים והחדשות ימשיכו כרגיל, התנועה בכבישים תימשך כרגיל כאילו הכול כרגיל ודגל המדינה לא יירד לחצי התורן,
מקסימום אנשים יצקצקו בלשונם, יכתבו עוד פוסט נזעם בפייסבוק והכול ממשיך כרגיל. עד לנאנסת הבאה.
*
מעבר לשאר הדברים שעוד ידונו בהם נדמה לי שיש כאן נקודה אחת שזועקת במיוחד:
איך, ריבונו של עולם, איך אף אחד מהזכרים שהיו שם לא עצר רגע וחשב לעצמו:
אולי אני אוכל למנוע מהם להרוס את החיים של הנערה הזו?
איך כולם הולכים באפקט העדר ואין לאף אחד היכולת לעצור רגע ולחשב מסלול מחדש.
ואת השריר הזה, של לשחות כנגד הזרם אנחנו צריכים לטפח בילדים שלנו כבר מגיל צעיר. השריר הזה אמור לבוא לידי ביטוי בכל כך הרבה מצבים והזדמנויות שבהם הילדים שלנו מבקשים לקנות להם דברים רק כי לכל הכיתה יש ורק כי כולם הולכים ככה ורק כי כולם עושים ככה וכאן בדיוק אמור להיכנס המהלך החינוכי שיסביר לילדים את ההבדל בין כרישים ששוחים לבד לבין דקי רקק שנדחסים ביחד לתוך קופסת טונה אחת.
*
וכמו כל שריר, גם השריר הזה, שריר השחייה כנגד הזרם מצריך טיפוח תמידי, בלתי פוסק, טיפוח שמתחיל כבר מגיל קטן ובו הילד לומד שזה בסדר גמור להיות לפעמים קצת שונה וזה בסדר גמור שהוא יעצב לו את האג'נדה הפרטית שלו באופן אחר משאר חבריו.
נכון, אנחנו לא מעודדים להיות חריגים ויוצאי דופן ובכל זאת הכלל של שביל הזהב חל גם כאן וטיפוח ועיצוב נכון של האישיות, אמור להכיל גם את החלקים הייחודיים שמאפיינים בכוונה אותנו ורק אותנו בלבד.
(כי תצא תשפ)
