הרב שי פירוןימי הבחירות מזמינים אותנו פעם אחר פעם לתהות, לתמוה, לא להבין את מה שנגלה לנגד עיננו. מרגע הכרזת הבחירות הידיד של אתמול הפך ליריב; השותף הבכיר – לאויב; המנהיג הבלתי מעורער, הנערץ – למי שמפרק, מחסל, פוגע.
לרוב הישראלים זה נשמע לא אמין. הם מחפשים שפה אחרת ורמה אחרת של טיעונים. דומני שלפרשנותו של בעל מי השילוח, רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצ'ה, יכולה להיות השפעה עמוקה על ניתוח מציאות חיינו העכשוויים. בפרשה נצטווינו: "וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם. וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם… וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם". בספר בית יעקב בחר בנו של האדמו"ר, רבי יעקב ליינר, להביא בשם אביו הסבר מקורי למצווה זו:
"ענין קידוש ידיים ורגלים (אמר) אדוני אבי ומורי זצלה"ה שמורה על סילוק נגיעה… והיינו שידיים מורים על קבלת הקדושה, וקידוש ידיים היינו שלא יקבלו יותר מהראוי. ו(רחיצת) רגלים הוא מה שהקדושה מתפשט עד למטה, ושם הוא רחוק מהדעת, ויוכל להתפשט יותר מדי, לזה צריך לרחוץ אותם ולהרימם למעלה שלא יתפשטו יותר מדי… וזהו נטילת ידיים קודם כל דבר, היינו סילוק נגיעה, שמסלק נגיעותיו, שאינו נוגע כלל לעצמו ולהנאתו". בירור כוונת הכהן, סילוק הנגיעות האישיות והיכולת לדייק את עבודתו לפני ה', משפיעים על כל אחד מאתנו הנקרא ליטול ידיו קודם התפילה: "שלא יתפלל על מה שאינו לרצון ה' יתברך. וכל שכן לפני הנאת עולם הזה שיכול להטריד דעתו, שלא יוכל לעמוד לפני השי"ת לנוכח, על כן מסלק נגיעותיו ומקבל על עצמו שמה שאינו רצון השי"ת אינו רוצה בטובה זו"…
כתיבתו החדשנית של בעל ה'בית יעקב' לא מנותקת מסיפור חייו של אביו ז"ל. ר' יעקב יוסף היה מגדולי תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירתו קיבל את רבי מנחם מנדל מקוצק כאדמו"ר, אלא שברבות הימים, נתגלעה מחלוקת שהגיעה לשיאה בליל שמחת תורה. אירועי הלילה ההוא בקוצק טרם זכו להבהרה, אבל מה שברור הוא שמיד לאחר החג – עזב בעל 'מי השילוח' את בית רבו ועבר לגור, עם קהל חסידיו, באיזביצ'ה הסמוכה ללובלין. האם יהיה זה מופרך לטעון שעל רקע הפילוג והפרישה עוסקים הרב ובנו בהסתלקות מ'נגיעות'?! האין זו הבהרה עקיפה: המחלוקת היתה לשם שמים. לא 'אגו', נשיאה בתפקיד או בתואר כיוונה אותנו. היינו נקיים מנגיעות!
"וכן קודם שמכניסים עצמן לדבר הרשות צריכים לנטילת ידיים שיסלק כל נגיעותיו שלא יהיה לו מצדו שום נגיעה להדבר שמה שאינו רצונו ית' לא ירצה כלל.
ובמקדש שהשי"ת משפיע כל פעם חדשות צריכים לרחיצת הרגלים גם כן, שיסיר מעצמו ההרגל שיש לו מתחילה ולא יהיה אדוק וקשור ברגִילות שלו, כדי שיהיה פנוי לקבל החדשות שהשי"ת משפיע, כי ההרגל והטבע של האדם אינו מניח לו לסור מטבעו, אפילו יתנו לו טובה חדשה ויקרה ממנה" (כי-תשא אות כב).
לפני שנים רבות, סיפר לי הרב אלישע וישליצקי מנוחתו עדן, שבכל פעם בטרם הוא עולה לדרוש ברבים, הוא קורא פרק תהילים, מתפלל, שלא תארע תקלה על ידו. לפני למעלה מ – 30 שנה שמעתי את העצה. מאז, אינני זוכר דרשה או נאום אחד שלא קדם להם פרק קצר של תהילים. שמא נייסד שכל מנהיג ופוליטיקאי ייטלו ידיים בטרם יתבטאו, יקבלו החלטות חשובות, כך, אולי, יוכלו לסלק את ה'נגיעות'?!
(כי תישא תשעט)
