ד"ר יצחק קניגסברגאחד הביטויים הקשים להבנה מופיע בפרשה, בעקבות חטא העגל: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם". המלה שִׁמְצָה מופיעה פעם אחת במקרא. מה פירושה בהקשר חטא העגל?
רש"י: "פרוע מגולה, נתגלה שמצו וקלונו, כמו (במדבר ה יח) 'ופרע את ראש האשה': לשמצה בקמיהם – להיות להם הדבר הזה לגנות בפי כל הקמים עליהם".
דעת זקנים מבעלי התוספות: "לשמצה- זהו שמץ ופסול שכל העכו"ם מלעיגים עלינו על מה שעשו אבותינו העגל. ויש להשיב להם שכל יום הם עושין פסולין לעכו"ם ומלעיגין עלינו".
אין ספק שחטא העגל היה כשלון אקוטי, בהשוואה לשאר חטאי בני ישראל במדבר, שנבעו ממשבר כתוצאה ממחסור במזון ובמים, ומשבר בתחום הביטחוני והחברתי. לא כן הדבר בחטא העגל. קשה להבין, איך עם ששמע זמן קצר לפני כן מפי הגבורה את הציוויים: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ" וגו': "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" וגו', עשה לו אלוהים אחרים בדמות עגל הזהב.
בגלל חטא זה עם ישראל הפכו להיות לשמצה בקמיהם. ואכן, לאורך ההיסטוריה קמו על עם ישראל הנוצרים והשמיצו אותם על חטא העגל, שבגללו אין הם ראויים עוד לשאת את נס המונותאיזם והפצתו לאנושות. הקמת המשכן הייתה התשובה הניצחת לכך שחטא העגל נסלח לעם ישראל.
אנו מבחינים בשני סוגי כשלים בכל מערכות חיינו – כשל אקוטי הגורם "לשמצה בקמיהם" – השמצה פרועה מצד הקמים כנגד האחראים על הכשל, וכשל זניח שאין בו נזק ממשי ואין בכוח המתנגדים להשמיץ כנגדו.
דוגמה לכך נוכל לקחת מהתחום הטכנולוגי של פיתוח מטוס סילון. בחירת החומרים שמהם מורכב גוף המטוס, בחירת המנוע בעל העוצמה המתאימה, חישובים אווירודינאמיים נכונים וכו' הם בין הגורמים המכריעים בפיתוח המטוס. כל טעות באחד מהם תיחשב ככשל אקוטי שעלול לגרום לאסון, "לשמצה בקמיהם", לפגיעה בתדמית המפתחים ולנטישת המשקיעים. לא כן הדבר כאשר יש כשל בבחירת הצבע לגוף המטוס, שייחשב כזניח.
שונאי עם ישראל קמים עלינו ומשמיצים אותנו על מחדלים שהם עצמם נכשלים בהם. מוסר כפול וצביעות כבר אמרנו?!
(כי תישא תשעט)
