הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)בפרשת השבוע עוסקת התורה במניין בני ישראל על ידי מחצית השקל. "מפקד אוכלוסין" קדום של העם היהודי. התורה מנמקת את הצורך באיסוף מחציות השקל באופן הבא "…ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם…". כלומר, אסור לספור ספירת ראשים, שאם לא כן עלולה לפרוץ מגפה.
בימי דוד המלך התקיימה ספירה של העם באופן ישיר ללא מחציות השקל. יואב, שר הצבא דאז, ניסה למנוע את המיפקד ונכשל. התוצאה- מגיפה פקדה את ישראל "… ויפל מישראל שבעים אלף איש" (דברי הימים א' כ"א א'-י"ז). הרמב"ן ביאר, כי דוד במנותו את ישראל רצה "רק לשמח את ליבו שהוא מולך על עם רב". מסתבר, שעל ספירת אנשים כמותית בלבד, ללא ערך מוסף של כל פרט לעצמו, מרחפת סכנת מגפה, הפוגעת במסה הכללית ואינה מבחינה בין אדם לאדם.
הסבר הפוך מזה נתן רבינו בחיי בן אשר. לשיטתו, הסיבה למגיפה היא בחשיבות שאדם יימנה כחלק מכלל ולא כיחיד. אל ייחד אדם עצמו כפרט, ספירתו כפרט מבקרת את פנקסו, בוחנת את חובותיו והקפותיו, והרי למדנו, "כי אדם אין צדיק אשר יעשה טוב בארץ ולא יחטא" (קהלת פר' ז' פס' כ'). רעיון זה באינטרפרטציה מודרנית יותר, הורחב על ידי רבי משה חפץ, בפירושו "מלאכת מחשבת". לדעתו, כוונת התורה בספירה על ידי מחציות השקל, ללמד על מקורה של מגיפה- הכסף הוא מקור הנגף, הוא שמחדד את ההבדלים בין איש לרעהו, ספירת אנשים באמצעות כסף, מבליטה את הפערים בחברה. התורה באמצעות נתינת מטבע אחיד של מחצית השקל מטשטשת פערים אלה.
מערכת הבריאות בישראל היא בעיקרה, מערכת בריאות ציבורית, המבוססת על כספי מסים ותקצוב ממשלתי. לכל אזרח ישראלי מוענקת הזכות מלידה להצטרף לאחת מארבע קופות החולים הרשמיות ובכך ליהנות מכיסוי רפואי בסיסי.
על היחיד חלה ההלכה כי פיקוח נפש, ואף ספק פיקוח נפש, דוחה את המצוות, ואילו בהקשר השלטוני, בו אנו עוסקים, מתעוררות שתי שאלות. האחת- מהי הגדרת פיקוח נפש במישור הציבורי-כללי? השנייה, האם קיימת עדיפות תקציבית לתפקידים שלטוניים הנוגעים לפיקוח נפש על פני תפקידים שלטוניים אחרים?
הדיון המרכזי בנושא הגדרת פיקוח נפש ברמה הציבורית מצוי ברובו בהלכות שבת, ומיעוטו ביחס להיתר ניתוחי מתים יהודים, אך ניתן להסיק ממנו בזהירות רבה גם מסקנות כלליות יותר, וביניהן גם ביחס לשאלות תקציביות. בבסיס הדברים ניצבות שתי התלבטויות הנובעות מחוסר הוודאות לגבי הצפוי להתרחש בעתיד, מהן ההגבלות החלות בהגדרת חשש וסיכון מסוים כפיקוח נפש? הרב שלמה גורן "מבוא להשתלות אברים לאור ההלכה", (בספרו תורת הרפואה), כתב: "במדינה יהודית עצמאית, שממשלת ישראל אחראית לתכנון המערך הרפואי במדינה לכל האזרחים, אחריות לאומית זו אינה מתבטאת בתכנון אינדיבידואלי יום יומי של הרפואה בישראל, כי אם באחריות כוללת לטווח ארוך". בנוסף, שאלה היא האם קיים הבדל בהלכות פיקוח נפש בין יחידים רבים בתוך הציבור ובין שני אלו לבין סכנת נפשות לציבור כולו כגוף אחד. הרב משה צבי נריה כתב: "ברבים, בגלל נקודות התורפה המרובות, שטח הספקות גדול יותר והחשש 'שלא יוכל לבוא בשום ענין לידי מיתת ישראל' – הוא הרבה יותר רציני. ולכן אומדנת סכנת-נפשות שם היא הרבה יותר רחבה… והנה ודאי לא הייתה שם סכנה ישירה לכל יחיד, ואף לא הייתה מבוררת כל צרכה… אלא שהיא נשקפה מתוך המצב הכללי שנגע לרבים…" (בתוך מאמרו "להלכות מדינה", בתוך ספרו צניף מלוכה).
(כי תישא תשעט)
