מילות הפסוק המופיעות בכותרת לקוחות מתוך תיאור האפוד- ".. וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.. כְּתֵפֹת עָשׂוּ לוֹ חֹבְרֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו חֻבָּר".
משכה את עיני וליבי בפסוקים הללו העובדה שפעמיים מופיעה מילה הקשורה לחיבור- 'חֹבְרֹת' ו'חֻבָּר', והעובדה שהמילה הזו מופיעה בהקשר של חיבור קצוות דווקא.
ימי הבחירות הללו קשים לי מאד. אחרי הבחירות המנקים יהיו עסוקים לנקות את השטח מכל הפתקים, המודעות ושאר הלכלוכים הפיזיים שהותירה אחריה מערכת הבחירות. זה החלק הקל בניקוי תוצאות הלוואי של הבחירות. החלק היותר קשה הוא הניקוי של הנשמה ושל כל הניכור, השנאה, ההקצנה, האיבה, הרכילות, העין הרעה, והלשון הרע, תוצאות הפלגנות והשיסוי ההדדי.
החברה הישראלית כל כך מורכבת ורגישה. יש בה כל כך הרבה שכבות וזרמים, עדות ודעות, אמונות ומסורות. שנים של עבודה יום יומית- חברתית, קהילתית, רוחנית וערכית, ליצור כאן איזה 'ביחד' למרות כל ההבדלים, עלולות לרדת לטמיון בלהט ההתלהמויות המנסות לקושש עוד כמה קולות מפה ומשם, מן הגורן ומן היקב, בהבטחות סרק ובתמונות רוויות פוטושופ. השנאה והקיטרוג, הביקורת והעין הרעה – כל אלו משחקים תפקיד מרכזי בעת הזו, ויוצרים הריסות וחורבן חברתי שמי יודע אם ניתן יהיה לתקנו ולשקמו וכמה זמן זה יקח, ואיך ייראו פניה של החברה היהודית והישראלית אחרי הצונאמי המתלהם הזה שאין לו גבולות.
הרשתות החברתיות סוערות וגועשות. אנשים תחת מעטה האנונימיות מרשים לעצמם להשתלח ולהתלהם. הקצוות מתרחקות עוד יותר אחת מהשנייה, ואנחנו, העוסקים כל חיינו במלאכת החיבור של החברה הישראלית, מחפשים את הדרך ל- 'עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו חֻבָּר' – לחבר קצוות.
זאת חכמה קטנה לחבר קרובים ומקורבים. זה הרבה יותר מאתגר וחשוב לחבר דווקא קצוות. אולי גם זה אחד ההסברים לאפוד שעל חזה הכהן הגדול, זה שמוצאו מבניו של אהרון, שמהותו היא- רודף שלום ואוהב שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, זה שברכת הכהנים שלו מתמקדת במילים 'שלום' ו'אהבה'.
אנחנו, כולנו, אלופי העולם בדרשות על אחדות, אהבת ישראל, כאיש אחד בלב אחד. אין כמעט דרשה של רב שלא מסתיימת בכמיהה לבניין בית המקדש ובציפייה לביאת גואל במהרה בימינו אמן.
העצב הגדול הוא הפער העצוב והעצוב בין הדרשות למציאות בשטח. התסכול הגדול הוא על הקלות שבה פורמים ביד גסה ובפה משתלח קשרים עדינים שנרקמו במשך שנים ודורות.
בכלל לא חשוב מי ינצח בבחירות מבחינת המנדטים, אם בשורה האחרונה מפלס ההתלהמות, הניכור והשנאה גרמו לכך שבפועל כולנו הפסדנו. הפסדנו אהבת אדם, רעות וחברות, הפסדנו אחדות ודיבוק חברים, הפסדנו הזדמנות לחבר קצוות, והפסדנו הזדמנות להיות מחוברים באפוד על חזה הכהן .
מנקי הרחובות ינקו את שאריות הלכלוך והפסולת מהרחובות. ומי ינקה וירפא את השברים שבנשמת האומה ?
(פקודי תשעט)
מי ינקה?
השארת תגובה