הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)בתחילת הפרשה מכין הקב"ה את משה רבנו לקראת הכבדת לב פרעה, באופן שישבש את שיקול דעתו ואת בחירתו. סוגית הבחירה החופשית, היא אחת מאושיות הקיום של העולם האנושי, המדמה את האדם לבוראו: "רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: "'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע' (בראשית ג כב), כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם… שיהא הוא מעצמו, בדעתו ובמחשבתו, יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" (רמב"ם תשובה ה א).
מאז שחר ההיסטוריה התנהל ויכוח על 'הבחירה החופשית'. היו שסברו שהאדם נתון בתוך מערכת דטרמיניסטית (סיבתית- שאין בה בחירה), שבה דבר אחד תלוי בשני ואין לאדם בחירה חופשית ויכולת השפעה. הם טענו שגורמים שונים, גלויים וסמויים, פסיכולוגיים, מולדים, או חברתיים מכתיבים באופן מוחלט את החלטותיו. לשיטתם, 'תחושת הבחירה החופשית' האינטואיטיבית היא אשליה. בעקבות התפתחות גדולה במחקר המוח הוויכוח חזר להדהד משום שיש חוקרים הטוענים שהפעולה הנוירולוגית של המוח תומכת בגישה הדטרמיניסטית, שהאדם רק 'מדמיין' לעצמו שהוא זה שמחליט באופן מודע.
היו גם שסברו שהאדם מצוי תחת מערכת פטליסטית (שהגורל קבוע מראש), שגורלו נקבע באופן מוחלט ע"י גורמים אחרים, ולו אין יכולת לשנות את גורלו.
התורה שוללת גישות אלה וסבורה שלאדם יש 'בחירה חופשית'. הגורמים השונים עשויים להשפיע בהטיה לכיוון מסוים אולם לבסוף ההחלטה של האדם היא חופשית: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג ב). כך גם הגורל אינו קובע לאדם באופן מוחלט "הכל צפוי, והרשות נתונה" (אבות ג טו). הבחירה החופשית היא יסוד התורה, המוסר והמשפט, שכן היא אשר מטילה את האחריות של האדם על מעשיו. "ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה!… שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים… שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכל מסור להם" (רמב"ם תשובה ה ד).
הרמב"ן העיר כאן שסרבנות פרעה שבאה מהכבדת הלב, נועדה לאפשר את המשכת תהליך עשרת המכות, אולם היא לא תגרור בעטיה עונשים נוספים על פרעה. ללא 'בחירה חופשית' אין אחריות אישית של האדם על מעשיו ואין שכר ועונש כלל.
לאור זאת יש צורך לבאר את המקומות בתורה, שמשתמע מהם ההפך הגמור: "פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי נביאים שהן נראין כסותרין עיקר זה (של הבחירה החופשית א.ש.) ונכשלין בהן רוב האדם ויעלה על דעתן מהן שהקב"ה הוא גוזר על האדם לעשות רעה או טובה ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה והרי אני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותן הפסוקים וכו'" (רמב"ם תשובה ו א). "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו, שמונעין ממנו התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה הוא. וכו'. לפיכך כתוב בתורה: 'ואני אחזק את לב פרעה', לפי שחטא מעצמו תחלה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר: 'הבה נתחכמה לו' נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו לפיכך חיזק הקב"ה את לבו" (רמב"ם תשובה ו ג).
עפ"י התורה יש בחירה חופשית. שלילת הבחירה של האדם היא כלי ענישה שמופעל במצבים קיצוניים. שלילת הבחירה מפרעה באה רק לאחר שהוא מבחירתו החופשית נמנע מלשחרר את עם ישראל (בפרשה הקודמת). ולאחר שהוא חיזק את ליבו שלו, הקב"ה חיזק את ליבו, כעונש.
(בא תשעח)
