בפרשתנו מוזכר המושג "יד חזקה" החוזר ונשנה בתורה בהקשר של מכות מצרים, ומהווה יסוד חשוב במצוות רבות האגודות רעיונית עם היציאה מהשעבוד הארצי והכניסה לעול מלכות שמים, לדוגמא, מצוות התפילין "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך… כי ביד חזקה הוצאך ד' ממצרים" (שמות י"ג ט'). נשאלת השאלה- מדוע אנחנו מציינים את העובדה שד' הוציא אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה, הרי העיקר שד' הוציא אותנו מעבדות לחרות?
כידוע, לאחר שפרעה מכביד את לבו בחמש המכות הראשונות, או אז, ד' מכביד את לבו בחמש המכות האחרונות (שמות י א'), וזהו כנראה משמעה של "היד החזקה'" שמזכירים בקשר ליציאת מצרים, "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה" (שמות ג' י"ט),
רוב בני האדם מפתחים בסביבות גיל 5 שנים העדפה של צד. בצד המועדף-הדומיננטי, יבצע את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין–יד, כגון כתיבה, אכילה וחיתוך. אצל רוב האוכלוסייה (בין 87% ל-90%), ידם הימנית היא הדומיננטית.
המהר"ל מפראג, בבארו עניין הזרוע והיד (באר הגולה ד, ד"ה "בפרק קמא דברכות"), מפרש שעיקר התודה שעלינו להודות לד' היא על זה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים דווקא ביד חזקה ובזרוע נטויה, כי ע"י כך נודע בעולם כולו שד' אלוקי עולם בחר בנו לעמו וכי אין בכוונתו להשיב ידו אחור ולשנות בחירה זו.
מבחינה רעיונית ימין משובח בכל מקום, כנראה בגלל שאצל רוב בני האדם יד ימין היא החזקה והיעילה יותר "עסוקים בכל כוחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר" (רש"י בשבת פ"ח ד"ה "מיימינין"). להלן דוגמאות לחשיבות הימין: התורה ניתנה בימין (ברכות ס"ב א'). בתנ"ך ימין מיוחס באופן מושאל לכוחו, רוממותו וחסדו של הקב"ה. כל דבר שמברכים עליו צריך לאוחזו ביד ימין (טור או"ח סי' ר"ו). וכן כל דבר מצווה יאחז ביד ימין.
בקבלה ובמדרש- ימין מסמל חסד, ושמאל מסמל דין. מיימינים מכריעים לכף זכות, ומשמאילים מכריעים לכף חובה (שהש"ר א' ט', וראה תו"ש שמות ט"ו אות ק"ו). ימין מרמז על עניינים רוחניים, ושמאל על עניינים גשמיים כגון "ארך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד" (משלי ג' ט"ז).
שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית. אמבידקסטרי, הוא אדם השולט בשתי ידיו במידה שווה, ומסוגל לבצע את אותן הפעולות באיכות זהה ביד ימין ושמאל. מקור המילה בשפה הלטינית כאשר "אמבי" פירושה "שניהם" ו"דקסטר" פירושה "ימני" או מועדף.
ההלכה קובעת כי תפילין של יד מניח האיטר על יד ימינו, שהיא כשמאל של כל אדם (מנחות דף ל"ז ע"א, טושו"ע או"ח כ"ז סעי' ו'), ואם הניח על יד שמאלו, אף בדיעבד לא יצא (יביע אומר ח"ו סי' ב' אות ה'). השולט בשתי ידיו באופן שווה, אין דינו כאיטר, ומניח תפילין על יד שמאלו ככל אדם (מנחות דף ל"ז ע"א, טושו"ע או"ח כ"ז סעי' ו'). והיינו דווקא אם עושה כל המלאכות בשתי הידיים שווה בשווה, אבל אם קל לו יותר לעשות בשמאל, אף שיכול לעשות אותם גם בימין, לא נקרא שולט בשתי ידיו, והיד הקלה היא ימינו (משנה ברורה שם סקכ"ז). העושה מלאכה אחת בימין, ובמלאכות אחרות מעדיף את ידו השמאלית, אך יכול לעשותן גם בימין, אין דינו כאיטר (משנה ברורה שם בביה"ל, ד"ה "והכי נהוג"). מי שעיקר כוחו בימין, אף על פי שמלאכות עדינות הצריכות אצבעות מוכרח לעשותן ביד שמאל, אין דינו כאיטר (שו"ת צמח צדק החדש חאו"ח סי' ה', ועי' ערוה"ש או"ח כ"ז י"ז).
(בא תשעח)
היד החזקה
השארת תגובה