למי נועדו המכות?

למי נועדו המכות במצרים? מי אמור להתרשם מן ההנהגה האלוקית החדשה תחת שם הוו-יה? מי אמור לדעת את ה'? בפשטות התשובה הינה עם ישראל, שנאמר- "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵֽא-לֹהִים וִֽידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָֽיִם" (שמות ו, ז). ברם, עם ישראל איננו הנמען היחיד ואף לא העיקרי, המצרים הם הנמען הראשי: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּֽי־אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָֽם" (שמות ז,ה).
הבדל גדול בכל זאת קיים בין שני סוגי הידיעות את ה'. ידיעת עם ישראל מקורה בבחירתו להיות עמו של הא-ל. הדרך למימוש 'עם סגולה' מחייבת הוצאתו מתחת סבלות מצרים כנאה וכיאה לעמו של הא-ל. כמה יופי, הדר, קדושה, נשגבות ושמחה יש בידיעה זו.
המצרים מתוודעים להנהגה הגלויה של הבורא נגד כוחות הטבע ונגד הדטרמניזם ההסטורי, בדרך קשה של המכות שינחתו עליהם. הם 'יזכו' להכרה נשגבה זו במיוחד בשלוש מכות. במכת הדם נאמר- "כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה'". תדע, כי הרגע הזה והבא לאחריו, אינם תוצאה הכרחית ומחויבת מציאות של סיבתיות בת אלפי שנה, אלא כל רגע ורגע הוא יצירת רצוני הבלתי-אמצעית, בהיות כל העתיד נתון בידי לעיצובו החופשי (רש"ר הירש, על אתר).
במכת הערוב נאמר- "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ". איני שולט רק במאקרו אלא גם במיקרו. זאת, בנגוד לדעת הפילוסופיה היוונית שהפכה את האל ל'מנהל כללי של היוניברס' שאינו מתערב בפרטים הקטנים.
במכת הברד נאמר- "בַּעֲבּור תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ". כי אין כמוני– "אל תדמני ואל תשווני לאלוהיך, כי הווייתי שונה מהם ביסודה": בכל- הארץ: "בכוחי, המשפיע על כל ההווייה הארצית" (רש"ר הירש על אתר).
נמצאנו למדים כי המכות הן דו-שיח פילוסופי של הא-ל עם האומה המובילה את העולם התרבותי שלא זכתה להיבחר 'לעם סגולה'. ברם, אפילו אחרון עבדיה זכה להכרה ברורה ובלתי אמצעית של ה'.
(בא תשעח)