אנחנו חיים יותר, ויותר טוב. המבוגרים של היום פעילים, צעירים ובריאים יותר מבעבר, ובכל עשור מתווספות בממוצע כ-3 שנות חיים, כשישראל ממוקמת בעשירייה השניה של ממוצע החיים הכללי בעולם. עד 120.
במדד תוחלת החיים העולמי, שעלה משמעותית בעשורים האחרונים, אנחנו, בישראל, ממוקמים גבוה, במקום מכובד למדי- בעשירייה השנייה של ממוצע החיים הכללי. הגבר הישראלי יחיה בממוצע מעל ל-80 שנים, מקום רביעי בעולם, והאישה הישראלית הממוצעת תהנה מ-4 שנים נוספות ותחיה כ-84 שנים, מקום עשירי בעולם. לעליה בתוחלת החיים, שלא מתכוונת לרדת בזמן הקרוב, יש מספר השפעות. ברמה האישית, יש שינצלו את תוספת השנים לעשייה ונופש, וייהנו ממנה. יש מי שזו תעמיק את עניותם וסבלם, ובכלל, יש המאמינים שהיא עלולה להשפיע על תופעות חברתיות נרחבות- רווקות מאוחרת, עליה בשיעור הגירושין, ילודה מועטה והקצנת הפערים החברתיים. בכל מקרה, בני גיל הזהב של היום- הם ממש לא אלו של פעם. הם צעירים יותר, בנפשם ובגופם, מעורים, ופתוחים יותר לשינויים והרפתקאות.
ד"ר יעקב בן שאול, גרונטולוג, סופר ומומחה להשפעות של תוחלת החיים העולה, מסביר את המגמה: "העלייה בתוחלת החיים היא תוצר של פחות ממאה השנים האחרונות, והיא קשורה בהתקדמות הרפואה, בהתפתחות הטכנולוגית ובהתקדמות באיכות החיים. שני העשורים האחרונים מהווים האצה במגמה, שמשמעותה שבעולם המערבי בכל עשור ישנה עלייה ממוצעת של כ- 3 שנים. המגמה הזו תלויה בהמשך ההתקדמות של הרפואה המערבית, שכנראה תאפשר להגיע לכ- 90 שנים בממוצע, במדינות מערביות מסוימות. כולנו יודעים שתינוק יישב בגיל של כ- 6 חודשים ויתחיל ללכת ולדבר לאחר גיל שנה. אנחנו נוטים להתעלם מהשיטתיות שבה כולנו בגיל 40 איטיים לעומת יכולותינו בגיל 30, ושהחל מגיל מסוים, באופן שיטתי, אנו חשופים למחלות כרוניות כמו לחץ דם או סוכרת, שלא ליוו אותנו בילדותינו. מי שמניע את התהליכים האלה הם גורמים במערכת הגנום ובמוח. מי שמאמין, כמוני, שבמחצית המאה הנוכחית המחקר יגיע להתערבות בתהליכים שהם מחוללי תהליך הזקנה– אזי, במקרה כזה, עשוי להיות עיכוב בתחילת מועד הזקנה ועלייה דרמטית בתוחלת החיים הממוצעת".
ד"ר בן שאול מתאר שהמיקום המרשים של ישראל בממוצע תוחלת החיים העולמית מסתיר, כמו כל ממוצע, את הרבדים הבעייתיים בחברה: "כמו שממוצע השכר אצלנו מסתיר את הפערים באוכלוסייה, כך נתוני תוחלת החיים, שאינם משקפים את הפערים בין תתי האוכלוסיות בישראל".
וכאן, בגילאים המתקדמים, הפערים החברתיים יודגשו עוד יותר וישפיעו על איכות חייהם של מאריכי השנים, ועל היות השנים הנוספות הזדמנות נהדרת עבורם או החמצה מרה, להם ולחברה כולה, כפי שסובר הד"ר: "מגמת העלייה בתוחלת החיים רבת משמעות. למעשה, היא משנה את המבנה החברתי בעולם. אצל החילוניים מדובר בעלייה בשיעורי גירושין, עליה בגיל הנישואין, בשבר במבנה המשפחה הקלאסי ובשיעורי ילודה נמוכים יותר. אצל כלל האוכלוסייה זה יתבטא בפערים שיגדלו מאד בין תוחלות חיים של עשירים ועניים. כתוצאה מכך, ייתכן ובעתיד יצאו לרחובות למהומות על בסיס שנות חיים, במקום על חלוקת המשאבים הכלכליים כבעבר. בתחום הפרט, נראה מחד אנשים מאושרים שחיים "מגה חיים" בעלי משמעות, ולצדם שיעורי דיכאון בממדי מגיפה. למי שהתחזית הזו נראית לו מופרכת שיסתכל על קוריאה הדרומית. מחד מדינה זו עומדת להיות המובילה בעולם בעלייה בתוחלת החיים ובד בבד היא מקום ראשון בשיעורי ההתאבדות".
"מגמת העלייה בתוחלת החיים משנה את המבנה החברתי בעולם. אצל החילוניים מדובר בעלייה בשיעורי גירושין, עליה בגיל הנישואין, בשבר במבנה המשפחה הקלאסי ובשיעורי ילודה נמוכים יותר. אצל כלל האוכלוסייה זה יתבטא בפערים שיגדלו מאד בין תוחלות חיים של עשירים ועניים"
אומרים ש80 זה ה-60 החדש. האמנם?
"התשובה חיובית", הוא משיב. "הזקנה "האמתית", שאני קורא לה "זקנה פתולוגית", אינה שאלה של גיל אלא שאלה תפקודית. זו מאפיינת בממוצע את 5 ועד 8 השנים האחרונות לחיינו. המשמעות הינה שכשאנו חיים יותר שנים, אנחנו זוכים ליותר שנים פעילות. אם תרצי, "תקופת סוף החיים" נדחית קדימה על ציר הזמן. זו גם הסיבה שממוצע המאושפזים במחלקות גריאטריות עולה בד בבד עם תוחלת החיים".
מרתונים עד גיל 84
ואכן, יש מי שנהנים מהשנים הנוספות, רחוק שנות אור מבתי האבות וסיפורי המטפלים המתעללים. בריכה, חדר כושר המותאם לגיל השלישי, זומבה לגיל הזהב, הרצאות מגוונות, דירות יוקרתיות, מרחבים מעוצבים וחיי חברה עשירים, הם נחלתם של הבוחרים (והיכולים להרשות לעצמם) לעבור לדיור המוגן. אירית קשני, סמנכ"לית בית טובי העיר, דיור מוגן יוקרתי לציבור הדתי, מתארת: "היום בני 80 זה לא מה שהיה פעם. היום אנשים בני 80 הם אנשים בעלי דעה והם יודעים לדרוש שיהיה להם שירות טוב כפי שהם ראויים לו. יש לנו דייר שעד גיל 84 היה רץ מרתונים, בן אדם מעל גיל 90 שכל יום פותח בחדר הכושר, דיירת שעשתה את התואר השני שלה אצלנו. הנשים צלולות, יפות ופקחיות שלא תאמיני לגיל שלהן. היום הדור הזה שונה. זה מאוד תלוי מה אתה רוצה לתרום בכלל ולעצמך. גם אם פרשת לגמלאות יש עוד מה לעשות".
קשני מאמינה שמעבר לקידמה, גם הדיור המוגן משחק תפקיד בהזדקנות האיטית: "יותר קל היום להיות זקן מאשר פעם, יש יותר אופציות. תופעת הדיור המוגן, בשניים-שלושה העשורים האחרונים, הביאה רוח חדשה לעולם הזקנה. בעבר, כשבן אדם היה 'נעבך' היו 'אורזים' אותו, שולחים אותו לבית אבות. היום זה לגמרי ההפך. לדיור מוגן, בשונה מבית אבות, עוברים אנשים צלולים, עצמאיים, לעתים זוגות, שהחליטו שהם רוצים איכות חיים, חלקם עוד הולכים לעבודה. לקח זמן עד שחלחלה התודעה שאם אתה רוצה להציע להורים דיור מוגן זו החלטה שלהם, אלו החיים שלהם. היום זה לא בלית ברירה או מכורח, אלא מבחירה ורצון לחיות חיים מלאים ופעילים. יש אופציה נהדרת, הם עוברים לבית מלון חמישה כוכבים לאנשים מבוגרים. הדיור המוגן אומר- תתפנק. החיים עוד לפניך. לא צריך להישאר לבד בבית. ברוך השם המבוגרים באים ויש להם חיים מלאים עוד לפניהם ויש להם מה לעשות עוד בחיים האלה. יש דיירים שבכלל לא מבקרים במרפאה. זה מאוד תלוי לאן אתה לוקח את עצמך ומה אתה רוצה עוד להגשים".
"לפני 7 שנים ניסינו ללמד את הדיירים להשתמש במחשב, וזה היה קשה- היום הדיירים מגיעים הרבה יותר טכנולוגיים, לכל אחד יש את המחשב שלו, הם מוציאים תפוצת מיילים, הראש הרבה יותר צעיר"
קשני סבורה שהתמיכה המתאימה יכולה לחולל פלאים, כפי שקרה כשדיירים חזרו במצב לא טוב מבתי חולים לדיור המוגן, וכשחזרו מצבם הבריאותי והפיזי השתפר פלאים- כולל דייר שלאחר שכבר העובר לכיסא גלגלים, בעזרת תמיכה וטיפולים- ב"ה יצא מכיסא הגלגלים: "אני חושבת שבן אדם שיש לו איכות חיים, חיי חברה עשירים, תמיכה רפואית ותמיכה מהמקום ומהמשפחה; כשיש לו את כל מה שהוא זקוק לו והרבה מעבר לכך- אין ספק שזה תורם משמעותית למצב הגופני והנפשי שלו, מאשר אדם שיושב לבד בבית בין ארבע קירות. אנחנו רואים איך אנשים באים וממש פורחים. הם מגיעים לגילאים שאת לא תאמיני".
יש שינוי באוכלוסיה שמגיעה אליכם לעומת העשורים הקודמים?
"היום הם באים עם המחשבים שלהם ועם טלפונים חכמים", משיבה אירית. "למשל, לפני 7 שנים ניסינו ללמד את הדיירים להשתמש במחשב, וזה היה קשה- היום הדיירים מגיעים הרבה יותר טכנולוגיים, לכל אחד יש את המחשב שלו, הם מוציאים תפוצת מיילים, הראש הרבה יותר צעיר".
המגמה של עליית תוחלת החיים, שממבט ראשוני היא די משמחת, עלולה להציף בעיות מדיניות וחברתיות, נוסף על המורכבות האישית. לא סתם נושא מועד גיל הפרישה בכלל ולנשים בפרט עולה מדי פעם בפעם ומעורר הדים, בנוסף לחרדה לגורל הפנסיות שאנו כל כך מתאמצים להפריש לעצמנו מדי חודש, ולמצב הקשישים בארץ. לא פשוט להיות זקן. זה יכול להיראות רחוק, אבל אלו בעצם הסבים והסבתות/ההורים שלנו, ובסוף, מה לעשות, אלו יהיו, אם נזכה, גם אנחנו. בינתיים נאחז בכך שיותר קל ואפילו מבטיח היום (וכסף לא יזיק פה) להיות בן גיל הזהב מאי פעם.