כי יהיה לך למוקש

הקב"ה הבטיח לבני ישראל לעזור להם בכיבוש הארץ, אך התנה תנאי: "לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית: לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ" (שמות כג').
רש"ר הירש: "כי יהיה לך למוקש – השארותם בארץ, בלא שיפרשו מעבודה זרה, תהיה לך לפח ולמוקש. אל תאמין בעצמך, שכאילו כבר עלית למדרגה רמה שכזאת, ששוב לא תצטרך לחשוש מפני קירבת הטומאה והשקר; כל עוד ישבו בקרבך הגויים האלה, ההולכים אחרי ההבל, לא יעלה בידך להעלותם אל דבר האמת, אלא הם יגרפו אותך אל הבלי השקר שלהם. רק אם תשכון לבדד, תוכל להתחזק למען תתגבר ברוחך על העמים בעתיד לבוא. עד אז – שבתך יחד עם הגויים יהיה לך למוקש".
מדוע בחרה התורה להשתמש בביטוי המושאל "מוקש" המשמש כנשק ייחודי בשדה הקרב?
שלא כבשאר כלי המלחמה כגון רובים, מרגמות, טילים וכו' הגלויים לעין, שבפניהם ניתן להתגונן בעזרת אמצעי מיגון קיימים, הרי שבפני המוקשים הסמויים מן העין, אמצעי המיגון כמעט ולא קיימים, והמוקשים עלולים לפגוע גם בעיתוי ובמקום הפחות צפויים.
כיום, 70% מהנפגעים ממוקשים הם אזרחים, ולא חיילים. זאת מכיוון שמוקשים נותרים באדמה ופועלים כפצצות מתקתקות גם עשרות שנים אחרי תום הסכסוך, ובכך מסכנים את האוכלוסייה האזרחית. אמנת אוטווה משנת 1977 אוסרת על שימוש במוקשים נגד אדם. במקביל נעשים מאמצים מוגברים לזיהוי שדות מוקשים באמצעות צילומי אויר שבהם ניתן לזהות שינויים בתכונות הצמחייה בשדה מוקשים בהשוואה לאותה צמחיה בשדה רגיל, וכך ניתן להשמיד את המוקשים במקומות אלה. בגלל אופיו ככלי מלחמה נסתר משתמשים במונח "מוקשים" כביטוי מושאל במסמכי חוזים, פטנטים וכו', המבטאים מצב של אפשרות מוסווית לשינויים שלא על פי רוח ההסכם ותוכנו.
זאת גם הסיבה שבגללה משתמשת התורה במונח "מוקש" כביטוי לסכנה שתארוב לבני ישראל אם אך ישאירו בארץ את הגויים ואת אליליהם. בספר שופטים מסופר על כמה שבטים שלא הורישו את יושביה, לא סילקו אותם מן הארץ על ידי הריגה או הגליה, כפי שהקב"ה ציווה, אלא הפכו אותם למשלמי מס. יהושע היה מודע לאי קיום הצו האלוקי, ולכן הזהיר את בני ישראל לפני מותו:"וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם", בלשון זהה לאזהרת התורה.
בתקופת השופטים, אי קיום הצו: "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" גרם לתסיסה החברתית, לעבודת אלילים ולמלחמות הרבות שהיו בארץ. אזהרת התורה ואזהרת יהושע: "וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ" התקיימו במלואן.
(משפטים תשעח)