הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא קידוש החדש. אמנם עוד לפני כן נצטוו האבות במצוות כגון: גיד הנשה ומצוות מילה, אבל מצוות אלו ניתנו ליחידים ולא לצבור. בכך שונה מצוות קידוש החודש, שניתנה לישראל כאומה ודווקא בארץ מצרים לפני מתן תורה. מה ייחודה של מצוה זו, שזכו בה ישראל מיד עם צאתם ממצרים?
בתורה נאמר: 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.' ומסביר הספורנו:
'מכאן ואילך יהיו חודשים שלכם לעשות בכם כרצונכם אבל בימי השעבוד לא היו ימים שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם לפיכך ראשון הוא לכם לחדשי השנה כי בו התחיל מציאותכם הבחירי (בחירה חופשית לעשות כרצונכם)'.
ישראל יוצאים ממצרים מעבדות לחירות עוד בטרם הגיעם להר סיני ובשעה זו חייבים הם לתת משמעות מיוחדת לזמן שבו הם חיים וקיימים בעולם. החרות מתבטאת בראש ובראשונה בשליטה של האדם על זמנו. הזמן מקבל משמעות על פי התוכן שהאדם יוצק לתוכו. בשלב זה מצטווים ישראל במצוות קידוש החודש, שבאמצעותה מתקדשים החיים ומקבלים משמעות. גם בתקופתנו, שאין בית הדין מקדשים חודשים, יש להישען על הלוח העברי. חודש ניסן מוגדר כראשון לחודשי השנה ומסביר הרמב"ן (שמות יב,א):
'וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה'.
באמצעות התאריך זוכרים אנו את יציאת מצרים, שבמהלכה נוצרנו לעם ששולט על זמנו ומעניק לו משמעות. לאחרונה חגגו הנוצרים את השנה החדשה שלהם המתחילה בחודש ראשון אחר (חודש ינואר). בכל תחום עסקי אנו נדרשים לציין תאריך לועזי. פוסקים רבים בתקופות שונות התייחסו לשאלות בהקשר זה. רבי משה שיק, מתלמידיו של החתם סופר, התנגד בחריפות לכיתוב תאריך לועזי על גבי מצבה וקבע כי העושה כן הוא מבזה את המת (מהר"ם שי"ק חלק יורה דעה סי' קעא). זו הייתה דעתם הרווחת גם של פוסקי הונגריה האחרים. הרב יצחק ניסים שהיה לפנים רבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל העיד, שבהיותו רב בבגדד מחה וביקש להימנע מכיתוב לועזי על מצבה. בעוד שבכיתוב על גבי מצבה התנגדו רבים, הקל הרב עובדיה יוסף לכתוב תאריך לועזי על מכתבים או במסמכים. לדעתו, מי שכותב תאריך לועזי אינו מתכוון להדגיש את לידתו של אותו האיש אלא זהו התאריך המקובל במשרדי הממשלה השונים ועל פיו עובדים כל ענפי הכלכלה. אולם אף הוא אינו ממהר להתיר באופן גורף:
'ולכן העיקר לדינא שאין בזה (תאריך לועזי) שום איסור מן הדין. והמקלים בזה יש להם על מי שיסמוכו, אולם מהיות טוב אל תקרי רע, וכל שאין צורך גדול, יש לכתוב החדשים והשנים למספר בני ישראל. ובפרט פה בארצנו הקדושה. וכשיש צורך בדבר טוב לכתוב מלבד למספרם גם לבריאת עולם. והנלע"ד כתבתי' (יביע אומר חלק ג' יורה דעה סי' ט).
ניתן לסמוך על פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף ולהשתמש בתאריך לועזי בצ'קים או במסמכים ועדיף לכתוב 1 בינואר ולא (1.1). טוב לכתוב את התאריך העברי, אמנם חשוב לדעת, ששמות החודשים העברים מקורם בפרס והם נזכרים בשמות אלו רק בספרי התנ"ך השייכים לאותה תקופה עזרא, נחמיה, מגילת אסתר. לכן עיקר החשיבות היא לא בציון שמותם של החודשים אלא בתודעה שהחודש הראשון אינו ינואר אלא ניסן. הווי אומר, אין הבדל משמעותי אם נכתוב 1 לינואר או 1 לניסן. לכן טוב לאחוז בשמות חודשים עבריים ולהיות מודע שראשון יש אחד והוא חודש ניסן המציין את ייחודנו כעם.
(בא תשעה)
