האם ישללו ממצגר את התואר 'רב'?

האם ישללו ממצגר את התואר 'רב'?
אז יונה מצגר, מי שכיהן כרב ראשי לישראל, חתם על עסקת טיעון שבה הודה בקבלת שוחד במסגרת תפקידו ההוא, והבן-אדם יישב 3.5 שנים בבית הסוהר (לפני ניכוי שליש). כמו כולם, גם אני מתקשה למצוא את המלים שיבטאו מה שאני חש על מעשיו, כן, אלה שהודה בהם. נכון, יונה מצגר למד במוסדות 'סרוגים' ואף היה בישיבת הסדר. בית גידולו היה באנ"ש, ואולי גם מחנכיו שם צריכים להכות על חטא, איך יצא להם תלמיד שכזה. אבל לכס הרם ברבנות הראשית הגיע יונה כשלוחם של החרדים, (בהנהגת הרב אלישיב זצ"ל) שהריצו אותו מול מועמד הציונות הדתית הרב יעקב אריאל שליט"א, וניצחו (נצחון פירוס) בזכות התככים הפוליטיים מזה והעדר חוט שדרה של הנציגים ה'סרוגים' הפוליטיים מזה. אף אחד, לא בחרדים ולא ב'סרוגים', לא לקח מעולם את יונה מצגר ברצינות יתרה. אבל 'התפקיד עושה את הבן אדם', ונתנו לו פה ושם את הכבוד הראוי לנושא משרה כה רמה. עתה, עם נפילתו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, לא ראינו בקרב הרבנים החרדיים שהמליכוהו, איזו זעקת שבר, איזו הכאה על בחירתם בו. נאדה. אבל בעניין זה אותי מעניינת יותר הרבנות הראשית לישראל- מה היא תעשה כדי למרק את הכתם הזה. מועצת הרבנות הראשית החליטה בעבר, דווקא בתקופה שיונה מצגר כיהן כרב הראשי לישראל, כי מי שיורשע בעבירות חמורות או בעבירות הקשורות לתפקידו כרב – לא ראוי כי ימשיך לשאת את התואר 'רב'. מצגר, אז הרב הראשי, אמר כי "המועצה ביקשה להעביר מסר שרב שסרח איננו עובר רק על איסור הלכתי, מוסרי, או ערכי – אלא הדבר עלול לסכן גם את המשך כהונתו ומעמדו כרב בישראל", סוף ציטוט מפיו של יונה מצגר. מה נאמר? 'נאה דורש, נאה מקיים'?. אם נותרה בו מידה קטנה של יושרה, עליו לחסוך למועצת הרבנות הראשית את כאב הראש הזה, ולהודיע בעצמו קבל עם ועולם: 'נכשלתי, מעדתי, חטאתי, אני מלא בושה וכלימה. אינני ראוי עוד לשאת בתואר רב בישראל'.

בפוסט שהעלה הרב עילאי עופרן הוא סיפר כי בטקס ההסמכה של חבריו ושלו לרבנות, הפציר בהם הרב יונה מצגר, אז הרב הראשי לישראל, לתלות ("כמו רופא") בגאווה את הדיפלומה על הקיר "דיפלומה שמעידה על רצינות, אמינות ומקצועיות". וכה כתב עתה הרב עופרן: "היום שבו הוא מודה בעבירות חמורות, הופך את התעודה הזו לאות קלון. חילול השם כמדומני שאין כאן – הציבור בישראל מזמן רואה ברבנות פחות נציגי הדת ויותר עסקנים פוליטיים. מסופקני אם מישהו רואה קשר כלשהו בינו ובין ריבונו של עולם. סמיכה לרבנות אינה רק אישור עמידה במבחנים. היא מבוססת על העברת המסורת מדור לדור. מסורת וסמיכה אינן יכולות לעבור דרך ידיהם של עבריינים ומושחתים. לו הייתי אני הרב הראשי, הייתי מנסה לאסוף משהו מהחרפה הזו, ומנפיק תעודות חדשות".
ילכו 'על כל הקופה'?
אם החקירות בענייניו אינן מספיקות לו, צץ שוב ועולה עניין 'מתווה הכותל' ומהווה איום בפוטנציה (נוסף) על הישרדותו הפוליטית של נתניהו. כאשר מחד גיסא בג"ץ ברקע, ומאידך גיסא קיים החשש שכגודל החקירה כך גדל הסיכוי למתרחש מאחורי גבו בקואליציה, נפגשו השבוע ראשי הסיעות החרדיות והשר אורי אריאל מ'הבית היהודי' עם הרבנים הראשיים לישראל ויצאו משם בדרישה חד-משמעית, להעביר החלטת ממשלה שתבטל את מתווה הכותל (שקיבל אז הן את הסכמת החרדים וכמובן את הסכמת הממשלה) שמכיר ברפורמים. כמו כן הוחלט לעמוד על כך שיינתן לרבנות הראשית ייצוג עצמאי – חיצוני, כדי שעמדתה של הרבנות הראשית תובא בפני בית המשפט. (לא סומכים שם על מנדבליט, אבי 'מתווה הכותל ביושבו אז כמזכיר הממשלה). המילים "לא נוותר" חזרו שם כמה וכמה פעמים. מילים, מילים, או שהפעם הם רציניים?
כידוע, נכון להיום מעמדו ההלכתי והשיפוטי של הכותל המערבי אינו מוסדר בחוק, כך שכל גורם רשאי להתנהל במקום על פי השקפתו, מה שהוביל לא פעם למחלוקות ומהומות רבות. הצעת החוק מבית מדרשה של ש"ס, נועדה להסדיר באופן חקיקתי את הפעולות שמותר ואסור לעשות במתחם.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב בין היתר: "מוצע בזה לקבל חוק שיסדיר את שמירת סדרי התפילה ברחבת התפילה של הכותל המערבי וכן את שמירת מעמדה וקדושתה של רחבת הכותל כולה". הצעת החוק גם מפרטת אלו מעשים ייאסרו על מבקרי הכותל, מעשים כמו חילולי שבת ואי הצבת מחיצות בין מתפללים למתפללות. בנוסף לכך הצעת החוק נוגעת בנוהל הטקסים שנערכים במקום, "עריכת טקס, לרבות טקס דתי, שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום".
עוד מדברת הצעת החוק על האיסור לבצע "בכל שטח רחבת הכותל המערבי – מעשה העלול להפריע את המתפללים בתפילתם, תפילה מעורבת של גברים ונשים". בנוסף לכך, החוק המוצע יסדיר את ההתנהלות בעזרת נשים ויאסור "טקס הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעת שופרות, לבישת טליתות או תפילין". הסנקציה העונשית המוצעת היא מאסר של ששה חדשים או קנס 10,0000 שקלים.
ונתניהו? מקורביו משדרים שהוא לא יוכל להיענות לסיעות החרדיות בסוגיית 'מתווה הכותל' (איך יראה פניו בקרב הקהילות היהודיות הלא-אורתודוכסיות בחו"ל?), וינסה להוציאן כש"חצי תאוותן בידיהן" עם חוק העזר העירוני בת"א בעניין (אי) פתיחת חנויות בשבת. כאב ראש אמיתי, שאולי רק החקירות הפליליות יחלצו אותו ממנו.

***
קשר טבעי?
תעלומה. הציבור החרדי גדל בלי עין הרע הרבה יותר מהמגזרים האחרים בישראל, אך בבחירות בכנסת, הדבר לא בא לידי ביטוי במספר המנדטים של המפלגות החרדיות. הכיצד? כמה סיבות לדבר, אחת מהן היא שפחות ופחות חרדים מרגישים מחויבים לציית ל'גדויילים' ולהצביע למפלגה חרדית. כבר לא עובדים על אוטומט. כמעט כל מפלגה המכבדת את עצמה מקימה ערב בחירות 'מטה חרדי', מעסיקה כמה מאכרים קבלני קולות או סתם פעילים טובים מהמגזר, נותנת כמה הבטחות מגזריות וממתינה לראות תכל'ס ביום פקודה, ביום הבחירות. במקרה זה, מאוד קל לראות אם 'הכל דיבורים' או שיש גם כיסוי. מספר המצביעים לרשימה הספציפית בריכוזי חרדים. אין פשוט מזה.
בשבוע שעבר הושק בשעטו"מ המטה החרדי של מפלגת האיחוד הלאומי. כמה (לא) מפתיע, האירוע היה בבית"ר עלית, שכל תושביה חרדים. בהודעת דובר המפלגה צוין כי במהלך הערב דנו בקשר שבין המגזר החרדי ובין הציונות הדתית, בשייכות הטבעית של המגזר החרדי למחנה הלאומי וכן בשילוב תעסוקת חרדים בשוק העבודה. בנוסף הוצג מענה ממשלתי למוסדות של חסידות חב"ד בארץ ובעולם, שאינם מקבלים סיוע כספי מהמדינה. ראשי האיחוד הלאומי הכריזו בערב החגיגי שהמפלגה תדאג לסייע להם. אז מעבר להבטחות "תן" (קולות) – "קח" (עזרה בנושאים שהוזכרו), אמרו באותו מעמד השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ', ש"החיבור בין הציבור הדתי והחרדי הוא טבעי וטריוויאלי". מעניין אם גם הצד השני (החרדים) חושב ככה, ואם כן, אז איפה הוא היה עד היום.

(בא תשעז)