חוסן רגשי מול הלא נודע

בפינתנו הקודמות, עסקנו בהכנה שלנו ההורים כתומכים ומלווים של הבן בחודשים הקרובים בהם הוא נדרש להכריע היכן ילמד ויתבגר בארבע השנים הקרובות. הדגשנו את החובה שלנו כהורים לעזור לבן להרים את המבט לכיוון הערכים והצרכים החשובים לו, ורק מתוכם להיכנס לשוק הישיבות התיכוניות ולבחור את שלוש האפשרויות המתאימות ביותר. עמדנו על הצורך שלנו להיות רציונאליים מול סיסמאות ואמירות חסרות כיסוי שכל כך אופייניות לגיל הנעורים.
עכשיו הגענו לעולמו הרגשי של הבן, שכבר עובר טלטלה מסוימת בשבועות האחרונים מאז התחילו החברים לדבר על הישיבות. טלטלה רגשית בכלל לא חייבת להיות שלילית. כשאמא חוזרת הביתה עם תינוק חדש מבית היולדות כולנו עוברים טלטלה רגשית. הצלחה במבחן מכריע שכה חששנו מפניו – גם היא מטלטלת אותנו רגשית.
אך ישנם לא מעט נערים שחווים טלטלה רגשית קשה מאד שמגיעה אפילו לחרדות ולחץ (סטרס). ישנם נערים שלא פוחדים ממבחני הקבלה ומהראיונות ומ"אולי לא יקבלו אותי" אלא מעצם העובדה שהם פוחדים. הם מלאי חרדות בגלל החרדות שלהם. נוכל לשמוע מהם משפטים כמו: "למה זה קורה לי?" ; "למה אני לא כמו כולם?" ; "אולי זה אומר שאני חלש?".
העובדה שיש נערים שזורמים לגמרי עם התקופה הזו ולוקחים אותה בקלות, למרות שגם הם לא בטוחים שיתקבלו לאן שמאד רוצים, מלמדת כי ניתן למצוא את נוסחת ההצלחה לאיזון רגשי בתקופה של חוסר ודאות. אם כן, עלינו למצוא את הנוסחה הזו ולבנות על פיה השקפת עולם ונקודת מבט שתאפשרנה לעבור את התקופה הזו בקלות, בשמחה ובאמונה בהשגחה הפרטית.
מילה על השגחה פרטית. רבים חושבים, ובעיקר הצעירים, שהשגחה פרטית פירושה: רציתי משהו והנה זה קרה או הופתעתי לטובה, ולכן "יש אלוקים". למשל, בדיוק הגיע טרמפ (לא טראמפ…), המורה לא תפס אותי מבריז, מצאתי שטר של 20 בתיק וכדו'. תפיסה בוגרת ועמוקה יותר, רואה בכל נסיבות החיים של האדם השגחה פרטית. כלומר, הזדמנויות ללמידה ולהתקדמות בעבודת אלוקים. ואם כך, גם הכישלונות והתוצאות הלא רצויות נכללות בהשגחה הפרטית.
נחזור לענייננו. אם תשאלו את הנערים שלוקחים את התקופה הזו בסבבה (כלשונם), ותנסו לברר עם איזה ראש הם באים לתקופת ההרשמה לישיבות התיכוניות – תוכלו למצוא את המחשבות והתפיסות הבאות המשפיעות לטובה באופן ישיר על מצבם הרגשי:
1. אני עושה את שלי. אין לי, ולאף תלמיד אחר בכיתה ח, שום השפעה על החלטת הישיבה אם לקבל אותי.
2. במסגרת העשייה שלי אני מתכונן היטב למבחנים ולראיון. בודק מה בדיוק רוצים ממני ומתארגן עם החומרים והידע הדרוש.
3. אני מאמין בעצמי וביכולותיי שאוכל להסתדר היכן שיקבלו אותי. אני מכיר את עצמי כבעל כישורים חברתיים ולימודיים.
4. העובדה שלא קיבלו אותי באחת הישיבות או אפילו בכמה מהן, לא אומרת עלי דבר. הערך העצמי שלי לא תלוי במחשבות או אמירות של אחרים עלי.
5. אם לא קיבלו אותי למרות מאמצי הגדולים – לא נכשלתי, כי עשיתי כל מה שידעתי שעלי וביכולתי לעשות.
6. אם מאד חשוב לי ללמוד בישיבה מסוימת, אעשה כל שביכולתי כדי להתקבל לשם. אתכונן היטב למבחנים ולראיון ואשתדל להיות במיטיבי. אבקש עזרה ממי שאפשר. אם צריך אקבע פגישה עם ראש הישיבה במטרה לשכנע אותו לקבל אותי. אסביר לו למה כדאי לישיבה לקבל אותי.
למרות שהמחשבות והתפיסות כתובות בניסוח שלי, הן משקפות לחלוטין את התפיסות הבריאות של רבים מתלמידי ח, שלמדו כבר שיעור חשוב בחיים במה שנוגע לערך עצמי ולהתמודדות עם מצבים לא רצויים. המחשבות כתובות לכם כאן, על מנת שתוכלו לעשות בהן שימוש עם בניכם בתקופה הקרובה בפרט, ולפני כל התמודדות בחיים בכלל. בהצלחה!
(בשלח תשעז)