עד כמה חוסר הצניעות ברשתות החברתיות משפיע עלינו, ועל צעירי המגזר?

נופלים ברשת: מעבר לתחושות הקנאה החדות שהרשתות החברתיות מעוררות בנו, בין היתר, החשיפה לתמונות לא צנועות שהפכו ללגיטימיות מדי במרחב הזה, משפיעות על תפיסת המציאות שלנו ושל בני ובנות הנוער, גם הדתיים. עד כמה התופעה חמורה?

הרשתות החברתיות הן כלי העומד לרשותנו בכל עת, שיכול לסייע לנו להתעדכן ולהישאר מחוברים עם החברים והעולם שסביבנו. אך יחד עם זאת, זה כלי חמקמק ומתעתע שעלול להוביל אותנו לשימוש וחשיפה לתכנים לא ראויים, ומעבר לכך הרשתות החברתיות משכיחות מאיתנו את האני האמיתי שלנו, את הפשטות ואת האותנטיות, וגורמת לנו לרצות להיות כמו האחר.

אבל 'מילא' אנחנו. גם הנוער בכלל, ובפרט הנוער הדתי, נחשפים יום יום, שעה שעה, לתכנים לא צנועים במדיות השונות, לא אחת באינסטגרם, אפליקציה שכל מהותה הוא דגש על החיצוניות, דימוי גוף ויופי, והם כמהים לא פעם לחקות את התרבות המערבית והחילונית.

כיצד תכנים לא צנועים ברשתות משפיעים עלינו ועל בני הנוער שלנו? האם נכון לצרוך מדיה חברתית? ובכלל – איך אפשר שלא? האם קיים הבדל בצריכה ובהשפעה של אותה חשיפה בין בנים לבנות? וכיצד אנו כהורים צריכים לפעול כאשר ילדינו נחשפים לתכנים לא ראויים ברשת?

כדי לענות על כל אלו, יצאנו לחפש תשובות אצל אושיית רשת דתיה, הורה לנערים בגיל ההתבגרות ומאמנת אישית לנוער; לשמוע מקרוב על ההתמודדות, הלבטים, ההשפעות של תכנים לא צנועים ולקבל פתרונות לצריכה נכונה ובריאה ברשת.

סמארטפון – מגיל 18

אביחי שילה מאפשר לילדיו פלאפון נוקיה, 'טיפש', מכיתה ט' ומעלה, ופלאפון חכם רק מגיל 18, מתוך רצון למנוע מהם חוויות לא נעימות ברשת.

אביחי (44), נשוי+7 ומתגורר בשילה. הוא מעיד על עצמו כי הרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד משגרת יומו, ובשל המודעות לחוסר צניעות המשתקפת במדיה החברתית הוא נוהג כך עם ילדיו. הוא משתף: "באינסטגרם יש יכולות להגיע לחוסר צניעות ברמה מטרידה ומציקה. לדוגמא, בעבר עקבתי באינסטגרם אחרי ספורטאי מפורסם בגלל התעניינותי בתחום, אבל נחשפתי לתכנים לא צנועים שהגיעו אליי שוב ושוב גם ללא רצוני".

עם אביחי אני משוחחת על מנת לשמוע על ההשפעות של חוסר הצניעות ברשתות החברתיות מנקודת מבט הורית.

כשנשאל האם בעקבות החוויה האישית שלו עם חוסר הצניעות ברשתות הוא בעד סינון וחסימה בפלאפון, השיב בשלילה: "אני נגד סינון בפלאפון כי כך חוסמים לאדם את יכולת הלמידה והבחירה. המטרה היא ללמד את הילדים מה עלול לקרות ולעבור עמם תהליך, וזה עדיף מאשר לחסום מראש".

הוא ממשיך ומסביר: "התזה שלי בחיים היא שעל מנת ליצור גבורה בחיינו אסור לאסור את האיסור. גיבור אמיתי מחליט מה הוא לא רואה. זאת בחירה משמעותית לטווח הרחוק והיא חשובה יותר מאשר אם יגידו לבן אדם מלכתחילה לא להשתמש והוא ייפול".

מה אתה חושב על כך שהנוער הדתי רוצה לעיתים לחקות את הנוער החילוני?

אביחי: "אני מעביר הצגות בבית ספר וכשאני מגיע לכיתות המורה אומנם נוכחת פיזית, אך עם הראש כלפי מטה, עסוקה בפלאפון. אם הנוער רואה את המבוגר האחראי מחקה את התרבות המערבית והחברה החילונית, אז לא פלא שהם יעשו זאת גם".

לדעתו, אין הבדל בין בנים לבנות בחשיפה וצריכה של תכנים לא צנועים במדיה החברתית. "המקרה של עומר אדם עם הכלה שהטרידה אותו – 'אמאל'ה, איזה יפה אני' – היה נושא שכולם דיברו עליו והתעסקו בו, גברים ונשים כאחד – בכל המגזרים. הצריכה והחשיפה לתכנים לא צנועים או ראויים לא פוסחת על אף מגדר", הוא אומר, ומוסיף:

"בנים נכנסים בסוף יום וצורכים תכנים מסוגים שונים ויותר אקטיביים אך בנות נחשפות גם הן. למשל, חברות של בתי לחדר בפנימייה צפו בסדרה לא צנועה והיא יכלה בקלות לגלות עניין גם כן, אך היא למדה ליצור לעצמה גבולות. מפריע לי שאני מנסה למנוע ממנה להיחשף לתכנים כאלו ובכל זאת היא עלולה לצפות בהם. זה לא תקין מבחינתי שבנות באולפנה רואות דבר כזה, או צופות באינסטגרם בדוגמניות לא צנועות וכך הן מושפעות מדימוי גוף שגוי".

אביחי מבהיר כי חשוב לעודד את הנוער למצוא את הכוחות שקיימים בהם ולהציב לעצמם מטרות וחלומות, משום שאדם נוטה להיחשף ולהשתמש יותר במדיה כאשר הוא משועמם, חשיפה שכדאי מאוד לצמצם ככל הניתן.

נחשפתי לנשים חרדיות באינסטגרם וזה גרם לי להיות מבולבל. איך זה יכול להיות שחרדיות מתלבשות ומצטלמות בצורה כזאת? הרשת מעצימה את טשטוש הזהות וחוסר הגבולות וגורמת לאדם לא לדעת מי הוא

גם אושיות רשת דתיות

לא רק בני הנוער מושפעים מהרשתות החברתיות. בעולם שבו צמחו אושיות רשת דתיות רבות עם מספר עוקבים הולך וגודל, לא מעט מהן החלו עם הזמן גם הן לחקות את המגזר החילוני, את פוזות הצילום והבגדים, ובעקבות כך, גם ההשפעה על בנות דתיות באופן לבושן ובתפיסת עולמן נגזרת בהתאם.

"דוסיתשיק", סטייליסטית למגזר הדתי ומודליסטית דתייה, היא הילה עמרני, מורה לאנגלית, נשואה ואמא לארבעה. הילה הגיעה לתחום בעקבות פידבקים חיוביים שקיבלה מהסביבה על אופן לבושה.

היא לא תמיד הייתה ככה. היא משתפת אותי כי בשל התמודדות עם דימוי גוף בנערותה הפכה מודעת יותר לבגדים מותאמים למבנה גוף, יפים וצנועים. "כל הבנות היו נראות אותו דבר – שתי חברותיי הטובות היו עם מבנה גוף שונה משלי, גבוהות ורזות והבגדים ישבו עליהן בצורה אחרת ממני. לי היה גוף נשי כבר בגיל צעיר ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הייתה רק חנות אחת בנתניה עם בגדים צנועים והייתי נוהגת להתלבש בבגדים גדולים ורחבים, עד שלאט לאט נפתחתי לעולם והבנתי שאפשר להתלבש גם יפה וגם צנוע. כיום סטיילינג זה תחביב וההוראה זו האהבה הראשונה שלי", היא אומרת.

את מעלה תכנים לפייסבוק ומתלבשת צנוע. האם לפעמים קיים בך רצון להיות כמו סטייליסטיות חילוניות?

"צלמים לפעמים נוטים לראות אישה כחפץ, למשל, מצלמים אישה בביגוד מינימלי ליד בושם על מנת שתפרסם את המוצר ותמשוך לקוחות. אני רואה סטייליסטיות חילוניות שמעלות תמונות חושפניות ואוטומטית כמות הלייקים שלהן עולה. אני מזכירה לעצמי שאני לא פחות טובה מהן בגלל שאני עם מטפחת ושרוול. יצר הרע לוחש לנו להרים עוד קצת את החצאית או להוציא שיער מחוץ לכיסוי הראש, אך חשוב להיות נאמנה לדרך שלך. בנוסף, הפידבקים החיצוניים שאני מקבלת מהסביבה תורמים מאוד להרגשה הטובה ולאמונה בצדקת הדרך", הילה משיבה.

כשנשאלה כיצד ניתן להיות מעורבת ברשתות החברתיות מתוך צניעות ושמירה על ההלכה, ענתה: "צריך להיות עם עמוד שדרה ואופי חזק בתור מובילי דעת קהל. מעצבות פונות אליי ומבקשות שלצורך ההפקה אקצר את החצאית או אוציא שיער ולמרת שמדובר בהפקה שתכניס הרבה כסף אני מסרבת כי אני מרגישה שאם אעשה זאת אוותר על עצמי. הכי קל לחשוף, לחקות את האחר ולהיות כמוהו, אך נדרש להיות עם רגליים על הקרקע ואיתן באמונה שלך".

אני רואה בעמודי אינסטגרם של אושיות רשת דתיות את השינוי בחיצוניות שלהן בתמונות. הרצון להיות מפורסם ובמרכז התשומת לב גורם להן להזניח את האמונה התמימה ולהתלבש בחוסר צניעות לטובת הרשתות החברתיות

הילה ממשיכה ומוסיפה דוגמאות לכך שאין סתירה בין צניעות ליופי: "כשאישה מתלבשת בחוסר צניעות זה מקטלג אותה – מסתכלים על החיצוניות שלה ו'מכניסים אותה למגירה' וזה הורס לה. הדוכסית קייט מידלטון למשל, היא גם צנועה וגם יפה, והצניעות לא מורידה מערכה, להפך, זה יותר מרשים. גם כשמנחת הטלוויזיה, קורין גדעון, התחתנה עם בחור חרדי לשעבר ושמלת הכלה הראשונה שלה הייתה צנועה ופשוטה היא קיבלה הרבה ביקורות והרמות גבה, אבל ענתה בתגובה שהיא לא חושבת שהיא פחות יפה ככה, אלא שהיא מכבדת את עצמה ואת המשפחה של בעלה. קורין בחרה בחופה ובמעמד הדתי להתלבש בצניעות ושמרה על הכבוד שלה".

ובניגוד לדוגמאות שהביאה, הילה משתפת אותי בתחושה הקשה שלה שישנן אושיות רשת דתיות שעם הזמן מרשות לעצמן להתלבש פחות צנוע, כדוגמת: מכנסיים, חצאית מעל הברך או חצי כיסוי ראש.

"גם עליי אנשים יכולים להגיד על איך אני מצטלמת לרשתות ושזה לא צנוע, אבל אנחנו מובילות דעת קהל של ציבור מסוים, ולכן מחובתנו להתנהג בצורה מסוימת", היא אומרת, וממשיכה: "אני מסתכלת על עמודי אינסטגרם של אושיות רשת דתיות ורואה את השינוי בחיצוניות שלהן בתמונות. הרצון להיות מפורסם ובמרכז התשומת לב גורם להן להזניח את האמונה התמימה והפשוטה ולהתלבש בחוסר צניעות לטובת הרשתות החברתיות. חוסר הצניעות באינסטגרם מוביל לא פעם גם את הנערות הדתיות לרצות להיות כמו הדוגמניות ולחקות את אופן לבושו של המגזר החילוני", היא סבורה.

גם אביחי מביע בפניי תמיהה אודות אושיות רשת במגזר החרדי: "נחשפתי לנשים חרדיות באינסטגרם וזה גרם לי להיות מבולבל. תהיתי לעצמי איך זה יכול להיות שחרדיות מתלבשות ומצטלמות בצורה כזאת. הרשת מעצימה את טשטוש הזהות וחוסר הגבולות וגורמת לאדם כבר לא לדעת מי הוא".

'חשוף = יותר יפה'

הילה מעבירה סדנאות סטיילינג ויופי למגזר הדתי ורואה עד כמה הרשתות החברתיות והאופן בו צעירות ונשים מתלבשות ומחצינות את המראה שלהן עבורן, משפיעים על תפיסת המציאות של נערות צעירות בכלל, ודתיות בפרט.

"בסדנאות שאני מעבירה לנערות בגילאי 14-16 אני מראה להן תמונות של נשים שמתלבשות בחוסר צניעות ושואלת לדעתן, והן אומרות 'כשהיא חשופה היא יותר יפה, מכיוון שבנים יותר מסתכלים עליה'", היא מסבירה. "אני תוהה ובודקת יחד איתן האם היו מעדיפות שגבר יהיה עימן רק בשל החשיפה, או מתוך מקום כן ואמיתי שמקבל אותן בכל מצב, גם כשהן צנועות. זה מחמם את הלב לדעת שהצלחתי להשפיע ולהביא אותן להבנה שיותר חשוב שגבר יהיה איתן בגלל מי שהן באמת".

הדבר משמעותי במיוחד אצל בנות דתיות שרובן יוצאות לעולם הגדול ללא הכוונה והדרכה נכונה בנושאים הללו.

הילה: "אני נפגשת עם בנות שלא מדברים איתן על בגדים ומיניות בריאה ובשל כך הן מחפשות את התשובות במדיה החברתית ולא מבינות שדוגמניות שנראות טוב זה בזכות הפילטרים והשינויים שעורכים בתמונה. הדרכות בבתי ספר ושיח פתוח על העצמה נשית, כבר מגיל צעיר, יכולים להוביל את הבנות שלנו למקום טוב יותר. ולמי שמעלה תכנים לרשתות החברתיות – צריך לזכור שהרשתות החברתיות הן כלי להעברת מסרים ודרכן ניתן לקדש שם שמיים ברבים, וזה מה שיחזיק אותנו לא ליפול".

בסדנאות שאני מעבירה לנערות בגילאי 14-16 אני מראה להן תמונות של נשים שמתלבשות בחוסר צניעות והן אומרות 'כשהיא חשופה היא יותר יפה, מכיוון שבנים יותר מסתכלים עליה'

עיוות חשיבה

יסכה חיימוב (46), היא מאמנת אישית לילדים ונוער ויועצת עסקית שבעברה ניהלה פנימייה בכפר הנוער "מקווה ישראל".

היא משתפת אותי במקרה שאירע באחד היישובים הדתיים שבעקבותיו ההורים ביקשו את עצתה באשר לפתרון והתנהלות עם הבעיה: "באחד הישובים תפסו נער דתי שצפה בפורנוגרפיה בשבת. שאלתי את ההורים מה מזעזע יותר- פורנוגרפיה או חילול שבת? בציבור הדתי מן הסתם חילול שבת זה יותר גרוע, אולם בתפיסה שלי פורנוגרפיה מזעזעת יותר מאשר חילול השבת. מדובר ב-בין אדם לחברו, החפצת נשים. התכנים האלו מלמדים מיניות בצורה לא בריאה".

יסכה מאמינה שאם בעבר חשבו שבעיקר בנים צופים בתכנים לא ראויים, לצערנו היום זאת גם מנת חלקן של בנות. "גם בנות נחשפות לתכנים אשר הורסים את התפיסה שלהן לגבי מיניות בריאה, לכן חובה לתת את תשומת הלב הראויה לכך, באותה המידה, הן לבנות והן לבנים", היא אומרת.

יסכה מדגישה בפניי שצפייה בתכנים לא צנועים אינה קשורה בהכרח לדת אלא לפן ערכי. "יש נטייה לחשוב שזוהי בעיה דתית אולם בכל חברה זה לא לגיטימי – התכנים האלו אסורים לא רק בשל חוסר צניעות אלא משום שזה לא מוסרי וזה מעוות את החשיבה ותפיסת העולם של הנוער".

חשוב לדבר עם בני הנוער על מה שהם צורכים ברשת ולשים את הדגש על המותר ולא על האסור. במקום לומר 'אל תהיה בפלאפון', להגיד מה כן לעשות, למשל – 'תהיה עם חברים ותלך לתנועת הנוער'

האם בעקבות החוסר צניעות נכון לדעתך להימנע מלחשוף את הנוער לרשתות החברתיות?

יסכה: "זה תלוי בגילאים ובחברה. לדעתי, כדאי לאפשר שימוש במדיה החברתית בגילאים כמה שיותר מאוחרים. הפלאפון, הרשתות החברתיות והאינטרנט נמצאים בכל מקום, הנוער מכיר ומודע לרשתות החברתיות ולכן אין המלצה שהן לא יהיו בכלל נוכחות בחיים שלהם, אלא צריך ללמד את הנוער להשתמש בפלאפון ולגלוש באינטרנט בצורה מושכלת ונכונה, ובנוסף לשים להם סינון בפלאפון.

"חשוב לדבר עם איתם ולשים את הדגש על המותר ולא על האסור. במקום לומר 'אל תהיה בפלאפון', להגיד מה כן לעשות, למשל – 'תהיה עם חברים ותלך לתנועת הנוער'. ברגע שהם יהיו עסוקים בתחומי העניין שלהם באופן טבעי יהיה להם פחות זמן מסך והם לא יתנגדו".

בשונה מיסכה, אביחי ממליץ לכתחילה להימנע מהשימוש בפלאפונים: "באופן עקרוני אני ממליץ לא להחזיק פלאפון עם אינטרנט. אולם, מי שמשתמש שיעשה זאת במינון ומתוך בחירה מושכלת כמה, מתי ואיך להשתמש – חשוב להבין שהרשתות הן לא מקום לחשוף את הגוף שלנו. זאת אהבה שטוחה שאין לה בסיס ולכן כדאי להימנע ממנה".

יסכה מוסיפה כי מחובתנו כהורים לדבר על הנושא ולא להשתיק אותו, וכך גם לגבי דיבור על מיניות בריאה מגיל מוקדם כדי שישמעו זאת בצורה מושכלת ולא דרך אתרים שונים: "עדיף שהם ייחשפו לכך מגורם מתווך, הורה או מורה, מאשר שיראו את זה לבד ונהיה מופתעים כשזה יקרה", היא סבורה.

גם אביחי מסביר כי שיח פתוח בבית מאפשר לנוער בחירה מושכלת באשר להתנהלות נכונה עם הרשתות: "השיח בבית שלנו תמיד קיים. יש דברים שהילדים מביאים מבחוץ, למשל נושא הלהט"ב. כשהבת שלי הייתה בכיתה י' היא אמרה לנו שהתלמידות מדברות על הנושא הזה בכיתה והבנו שצריך להנכיח את הנושא הזה גם בבית. זהו תחום אפור ומורכב ולכן, צריך לדבר על הנושאים הללו ולהציג לנוער את שתי הגישות על מנת שהם יוכלו לבחור", הוא מסיים.