ד"ר יצחק קניגסברגמרדכי תיקן ליהודים לקיים את פורים כיְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה.
על השאלה כיצד יש לעשות זאת? עונה הגמ': "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז',ב'). רש"י: "לאבסומי – להשתכר ביין".
על השאלה האם חייבים להשתכר ממש בכדי לקיים את מאמר מרדכי?! עונים חכמינו:
בית הבחירה למאירי: "אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו". וכך פסקו להלכה:
שולחן ערוך (או"ח מגילה ופורים, תרצה, ב'): ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרמב"ם מציע שיטה כיצד יש לנהוג בשתיית אלכוהול:
רמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה ב, טו): "כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות". שתיית היין צריך שתעשה בתוך או לאחר הסעודה בכדי להפחית את השפעתו המשכרת.
החומר המשותף בכל המשקאות המשכרים הוא האלכוהול – אתנול שנוסחתו הכימית היא:C2H5OH .
את האלכוהול מייצרים מסוכרים בתהליך התסיסה. הדגנים מכילים את העמילן שהינו פולימר רב סוכר, ואנזימים מפרקים את הרב סוכר למולקולות סוכר. גם בפירות, הסוכרים זמינים לתהליך התסיסה שמתבצע על ידי שמרים. בתהליך זה הסוכרים מתפרקים למולקולות האתנול כשהן מומסות במים. בתהליך הזיקוק מרחיקים חלק מהמים עד לקבלת ריכוז אלכוהול רצוי.
האלכוהול שחודר לגוף נספג בדם ובאמצעותו מגיע למוח.
כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל- 0.1% מתחילים להופיע שינויים בפעילות המרכזים העליונים של המוח – מצב הרוח ועימו הביטחון העצמי משתפרים ויכולת הריכוז יורדת.
כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל – 0.2% המעצורים הנפשיים ממשיכים להתרופף, מה שגורם לנטייה לאלימות.
כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל – 0.3% קיים קושי ניכר לעמוד או ללכת בצורה יציבה, מלווה בתחושת סחרחורת, ובחילות כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל – 0.4% השיכור נעשה אפאטי ואינו מגיב לסביבתו. מעל ריכוז זה האדם נמצא בסכנת חיים.
כעת נוכל להסביר את הציווי: "חייב איניש לבסומי בפורים עד דלא ידע" כך: חייב אדם להתבסם מאלכוהול עד לכדי ריכוז של 0.1% בדמו כדי להעלות את מצב רוחו ולשמוח, ומכיוון שגם יכולת הריכוז יורדת הרי שהוא לא יידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ככל שירבה בשתייה מעל ריכוז זה הוא יעבור לאלימות והוללות עד לכדי סכנת חיים.
חז"ל ידעו היכן לשים את הגבול בין כמות שתיית אלכוהול שגורמת להעלאת השמחה ובין הכמות שגורמת להוללות ואיבוד צלם אנוש. "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע" – ולא עד בכלל.
(תצווה תשעז)
