הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)בשבוע הראשון של מלחמת לבנון נפל בצידון יובל הראל, בנם של יחזקאל ומרים הראל משכונת תלפיות בירושלים. השמועה על נפילתו הגיעה גם לביתם של חיה ויוסי הראל, שכנים של אותה משפחה מתלפיות, אשר שם בנם זהה, ואף הוא נקרא יובל ושם משפחתו הראל וגם הוא נלחם באותה חזית. לאחר בירור נודע כי לא בבנם מדובר, אך עוד באותו יום דפקו גם על דלתם של חיה ויוסי והודיעו להם כי גם בנם נפל בלבנון. בשבוע אחד נפרדה שכונת תלפיות משני חיילים בעלי שם זהה, יובל הראל, שנפלו בקרב בלבנון.
הסיפור המצמרר הזה מתואר בשיר שכתב עמנואל צבר, שנקרא "ברית דמים", שהלחין יאיר רוזנבלום. וכך מספר השיר:
"בלילה ההוא, אבא, הייתה צעקה גדולה.
עוד זה מדבר וזה בא.
הראל גם יובל, יובל גם הראל, ועיר תלפיות שכולה.
ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה עוד זה מדבר וזה בא.
הלילה ההוא, ייקחהו האופל, הלילה ההוא בא.
ואת בדמייך חיי".
השיר מדמה את רצף הבשורות הקשות הללו לתיאורו של איוב, המקבל בזו אחר זו את הבשורות הקשות על חורבן ביתו ומשפחתו ומות ילדיו. "עוד זה מדבר וזה בא", מתואר באיוב וגם בשירנו.
לצערנו, במלחמת 'חרבות ברזל' הגיעו בשורות קשות בזו אחר זו – "עוד זה מדבר וזה בא". מאז שמחת תורה אנחנו שקועים באבל נוראי, שבוודאי ישפיע גם על יום הזיכרון, שיהיה קשה מנשוא; משפחות רבות נוספו למשפחת השכול. כמדי שנה, יום העצמאות יחול בסמוך ליום הזיכרון. בכל שנה המעבר קשה, אבל השנה המעבר יהיה קשה שבעתיים.
נתן אלתרמן בשירו 'העם ושליחו' כותב: "כי מותר לאומה לגייסם לתפקיד רק באם לבבה מאמין, שתהיה ראויה בפניהם להביט, ולומר את צידוק הדין".
במהלך יום הזיכרון, לאחר ההתייחדות הקשה עם הנופלים, נכון יהיה לערוך חשבון נפש על קבריהם של הנופלים, כדי להמשיך ולפעול ולעשות טוב על מנת להיות ראויים להם. יום הזיכרון, אם כן, אינו רק יום אבל, אלא יום של צידוק הדין וחשבון נפש. אסור שהאבל הגדול והצער הגדול יגרמו לנו לשיתוק, לייאוש או לחידלון. להיפך, יש לפעול ולעשות. בפרשתנו נאמר: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם". מסביר רש"י: "כן דרכן של אמוריים להיות משרטין בשרם כשמת להם מת". אולם, הרש"ר הירש מפרש אחרת: "הפוצע עצמו לכבוד המת, כביכול, משליך את חייו אחרי המת; ואפילו איבד רק שמץ מחייו – כבר פשע כלפי הא-ל שגזר על מות האח; שהרי הוא שציווה עליך את החיים; הוא רוצה שתחיה ותעבוד את ה' – עד שיקרא גם אותך לבית עולמך".
ייתכן שסוד הסמיכות שבין יום הזיכרון ליום העצמאות הוא בקריאה להמשך החיים והעשייה. יש חיים גם אחרי שכול קשה וקורע לב
אל לנו לפגוע ולחבול בעצמנו על מות יקירנו, בכך אנו פוגעים בחיים. על האדם לזכור שמוטלת עליו חובה להמשיך בעשייה ובנתינה גם לאחר השכול, למרות הקושי הגדול שבדבר. ייתכן שסוד הסמיכות שבין יום הזיכרון ליום העצמאות הוא בקריאה להמשך החיים והעשייה. יש חיים גם אחרי שכול קשה וקורע לב. לא יהיה נכון להסתפק באבל ובבכי של יום הזיכרון, אלא יש לצרף אליו את המשמעות שבאה לידי ביטוי בחגיגת יום העצמאות.
בשנתיים האחרונות גם התעצם הקרע בעם, וגם נדרשים אנו להילחם ברשעים המבקשים לכלותנו. המציאות הזו תובעת מאיתנו עשייה חיובית ועין טובה. השיר "ברית דמים" מסיים בתקווה גדולה כמסופר בנבואת הנחמה של יחזקאל – "בדמיך חיי". המשורר מנחם את תלפיות ואת ירושלים שתנוחם בִּילוּדֶיהָ ובהעמדת דורות חדשים של בניה. שנזכה אף אנחנו להתנחם בבניין האומה.
