הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)מספר פרשנים התייחסו לכך ששמו של משה נעדר מפרשתנו. הגאון מוילנא (פנינים משולחן הגר"א עמ' קכט ובחומש הגר"א על אתר) מסביר ששמו אינו מוזכר מפני שיום הזיכרון שלו חל בתאריך ז' באדר ובדרך כלל באותו שבוע נקראת פרשת תצוה. השם יתברך, הצופה ומביט עד סוף כל הדורות, ידע מראש כי בז' באדר יסתלק משה רבנו ע"ה, לזאת לא הזכיר שמו בפרשה הזאת. רבי יעקב בעל הטורים התייחס לנקודה זו וז"ל: 'לא הזכיר משה בזה הסדר (פרשת תצוה), מה שאין כן בכל החומש (שמות), שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה. והטעם משום שאמר "מחני נא מספרך אשר כתבת" וקללת חכם אפילו על תנאי באה (מכות יא ע"א) ונתקיים בזה'. ויש אף המדקדקים ואומרים, שמשה אמר מחני נא מספרך ( כ = 20 הפרשה ה- 20 בתורה היא תצוה) וכך 'נמחה' שמו של משה בפרשה זו. גם לאחר הרמזים שנתנו גדולי הדורות לסיבת חסרונו של שמו של משה מהפרשה עומדת על תילה השאלה, הכיצד נוכחותו של משה, שהיא כה דומיננטית בבניית המשכן, תיעדר דווקא בפרשה המתארת את מנהיגותו של משה כמנהל העבודה בזמן הקמת המשכן? אכן, הפסוקים מתייחסים למשה המחנך והמדריך:
'וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ… וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב …. וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי.'
משה הוא המוציא והמביא ואולי דווקא בשל כך שמו אינו מוזכר. משה מנהיג את העם משלב יציאת מצרים. בעת בניית המשכן מבקש משה לשנות את המבנה הארגוני של האומה. בעוד שבכל מאורעות העבר משה הוא הדומיננטי ובמקרים רבים הוא פועל בעצמו, הרי שבבניית המשכן נפתח 'חלון הזדמנויות' חדש. כולם שותפים לבנייתו. נשים וגברים, מבוגרים וצעירים וכל נדיבי לב פותחים את ליבם ומשקיעים ממרצם לבניית המשכן. בפרשתנו נדרש משה להעמיד את הכהונה על רגליה. להדריך את אהרן והבנים, ולהלבישם בגדי כהונה.
משה כמנהיג יודע שעליו להפקיד סמכויות בידי הכהנים. הוא נדרש לצמצם את נוכחותו לטובת מינוי הכהנים. כך שמו של משה נעדר מפרשתנו כסמל להעברת הסמכויות. רמז ליסוד זה ניתן למצוא במצווה שבה פותחת הפרשה. 'וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד'. ומסביר רש"י: "מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה".
ניתן לדמות את מינוי הכהנים לתהליך הדלקת הנר. כשם שמי שמדליק מבצע את הפעולה הראשונה ולאחר זמן השלהבת עולה מאליה, כך מדריך או מחנך מבצע פעולות ולאחר זמן הוא מאפשר לתהליך להתקיים ללא התערבות נוספת. כך משה מדריך את הכהנים ובשלב מסוים, מצמצם את נוכחותו שלו. יתכן, וחסרון השם 'משה' בפרשה מלמד אותנו על הריסון שבמנהיגות. דהיינו שהדמות הדומיננטית יודעת שיש זמנים שבהם מחלקים סמכויות ומנמיכים פרופיל על מנת להעמיד על הרגלים כוחות חדשים שיוכלו לבנות את מעמדם.
גם במגילת אסתר קיימת תופעה דומה של 'הסתרת שם'. שם הקב"ה נעדר מהמגילה. הקב"ה ברא את עולמנו, והעלים את עצמו בתוכו כדי שלכאורה ניתן יהיה לחיות בעולם מבלי לחוש במציאות ה'. לכן המילה "עולם" באה מלשון העלם. מעין מה שאמר ישעיה הנביא, "אָכֵן אַתָּה אֵ-ל מִסְתַּתֵּר" (ישעיה מה, ט) . הקב"ה מבקש להעצים את הבחירה החופשית של האדם ואת ההשפעה שיש למעשיו בעולם. מטרת הסתרת הפנים היא לחזק את האמון בהשתדלותו של האדם. כשם שמשה נעדר שמו בפרשה על מנת להראות את כוחם של האחרים, כך שמו של הקב"ה נעדר ממגילת אסתר כדי להעצים את כוחו של בשר ודם.
היכולת להוריד פרופיל כדי להעצים את האחרים זו נקודה משמעותית להצלחה קבוצתית.
(תצווה תשעה)
