הכוזרי והדתי המודרני

אז קרא מלך כוזר לדתי המודרני וישאלהו לעיקרי אמונתו.
אמר החופר: תלוי למה אתה קורא אמונה, יש למושג הזה כמה מובנים כידוע…
אמר הכוזרי: המאמין אתה באלוקים?
אמר החופר: תלוי איך אתה מגדיר את אלוקים, יש בכך כמה גישות כידוע, ויתכן שאי אפשר להגדיר אותו בכלל…
אמר הכוזרי: המאמין אתה בתורה מן השמים?
אמר החופר: תלוי למה אתה מתכוון במלה "תורה", ולמה אתה מתכוון במלה "שמים", יש בנושא הזה המון שיטות…
אמר הכוזרי: המאמין אתה בעולם הבא?
אמר החופר: תלוי באופן בו אתה מגדיר את עולם הבא, יש המון תפיסות שונות בנושא…
אמר הכוזרי: המאמין אתה שסיפורי התנ"ך הם אמת?
אמר החופר (מבליע גיחוך): תלוי למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על אמת…
אמר הכוזרי: השומר אתה על ההלכה?
אמר החופר: תלוי למה אתה מתכוון במושג הלכה, זה מושג מאד רחב ומעורפל….
אמר הכוזרי: תגיד לי, אתה דתי בכלל?
אמר החופר: תלוי איך אתה מגדיר דתי, זה מושג מאד בעייתי…
מיד השתכנע הכוזרי שהיהדות היא דת האמת האחת והיחידה, והתגייר הוא וכל עמו. במובן מסוים.

אם עמדתו של "הדתי המודרני" לעיל נשמעת לכם מוכרת, אין זה בחינם. לא מעט אנשים בימינו משייכים את עצמם למגזר הדתי, אבל יתפתלו ויתחמקו מלתת תשובה חד משמעית לכל שאלה הקשורה לתוכן אמונתם. מבחינתם, להיות דתי פירושו בעיקר השתייכות חברתית, ואולי מצב נפשי מסוים שהם עצמם אינם יודעים להגדירו.
התופעה הזו קשורה למעשה לא רק לדת, אלא למצבו של האדם הפוסט-מודרני בכלל. מה שקרה הוא, שהאדם העמיס מגדלים כל כך גבוהים של משמעויות ודקויות על כל מלה בשפה, עד שאנשים כבר לא מעיזים להשתמש במילים, כדי שהמגדלים לא יקרסו להם על ראשם. פעם, אנשים יכלו לדבר על אלוקים, או אמונה, או אהבה, או צדק, וכולם הבינו פחות או יותר למה הם מתכוונים. כיום, עם ריבוי החקירות והחפירות וההתפלספויות, עם כל הדקונסטרוקציה והפרשנויות, כבר אי אפשר להוציא מלה מהפה בלי עורך דין ופילוסוף צמודים, שיסבירו את כל מגוון הפרשנויות של המלה, ולאיזו מהן בדיוק התכוונת. כיוון שכך, אנשים לא מעיזים להתחייב ברצינות למלים שהם מוציאים מהפה, ואם כבר הם טוענים טענה כלשהי, הם מגבים אותה ב"כזה" ו"כאילו" ו"כביכול" ו"במובן מסוים" בכל משפט שני בערך, כדי שאף אחד לא יחשוד חלילה שהם באמת התכוונו לטעון משהו ויתפוס אותם בלשון. האדם ארג רשת סבוכה מדי של מלים מסביב למציאות, עד שהסתבך ברשת הזו לבלתי יכולת לזוז.
זה לא אומר כמובן שצריך להיות אדם פשטני, ושמושגים כמו אלה שהוזכרו לעיל הם פשוטים וברורים. לגבי כל אחד מהן אכן קיימות שיטות וגישות שונות, והמורכבות רבה. אבל מכל אדם, ומאדם דתי בפרט, נדרשת קודם כל מחויבות עקרונית כלפי אמונותיו והערכים שלו. אותו "חופר" בדו-שיח לעיל היה אמור לענות על השאלות ב"כן" – כן, אני מאמין באלוקים, בתורה מן השמים, בעולם הבא וכן הלאה. אלה הם עיקרי אמונתי. ועכשיו בוא נשב ונדון מה משמעותם, מה הדעות השונות לגביהם וכן הלאה, ולא חייבים להגיע למסקנה חד משמעית; אבל אם אפילו את ה"כן" הבסיסי הזה הוא מסרב לומר, הרי שהשתייכותו הדתית באמת אינה יותר מתיוג חברתי מסוים. זו אינה אמונה דתית בשום מובן אמיתי של המושג.

(תולדות תשע"ה)