ד"ר יצחק קניגסברגהכהן הגדול נשא עליו את חושן המשפט, כחלק מבגדי הכהונה. חושן המשפט היה ייחודי בכך שהוא לא היה פריט לבוש, בדומה למעיל, אפוד וכו', אלא היה משובץ אבני חן יקרות: אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת , נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם, לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה, תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, והכיל את האורים ותומים שבעזרתו: "נָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות כח') , וכן: "וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה" (במדבר ,כז').
כיצד זה נעשה? על כך עונה רש"י: "שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו", ומבהיר רבנו בחיי: "וזה יורה כי האורים עיקר השמות שמכוחם היו האותיות מאירות לעיני הכהן לדעת בהם עתידות, והתומים לא היה אלא לזווג האותיות זו עם זו להתמים אותן בחבור התיבות עד שיהיה לב הכהן תמים בידיעתן וחבורן". מכאן, שאבני השהם ושמות השבטים שהיו חקוקים עליהן, שימשו את האורים ותומים להבהיר את דברי ה' לבני ישראל, על ידי הארה וניצוץ האות המתאימה, על אבן החושן המתאימה.
נשאלת השאלה: ממה היו מורכבים אבני חושן המשפט, וכיצד התאפשרה ההארה שלהן ?
מקור אבני החן שהרכיבו את חושן המשפט הוא במינרלים, שלאחר תהליך הליטוש נחשפו תכונות היופי החבויות בהם, כמו ברק וזוהר, והתאפשר שיבוצם בחושן המשפט. מינרל הוא תוצר של תהליך טבעי לא-אורגני. חלק מהמינרלים מורכבים מיסוד אחד בלבד, כמו הזהב והיהלום, אך מרבית המינרלים מורכבים משני יסודות או יותר, כמו הקוורץ, המורכב מסיליקון ומחמצן, או מלח השולחן המורכב מנתרן וכלור. תחמוצות של מתכות שונות (ברזל, נחושת, מנגן וכו') מקנות לאבני החן את הצבעים השונים. ברוב אבני החן האטומים והמולקולות המרכיבות את המינרל, מסודרים בצורה גבישית. גבישיות זאת מקנה לאבן החן את הברק ושבירת קרני האור בצורה ייחודית ומרשימה. כדוגמה להשפעת הגבישיות על תכונות המינרל, נוכל להביא את היהלום והפחם. החומר היקר ביותר בטבע – היהלום, והחומר הזול ביותר בטבע – הפחם, עשויים מאותו היסוד – הפחמן. ההבדל היחיד ביניהם הוא המבנה. ליהלום מבנה גבישי המקנה לו את תכונות השקיפות ודרגת חוזק גבוהה ביותר, לעומת הפחם בעל המבנה האמורפי בצבע שחור ודרגת חוזק נמוכה ביותר. חשיפת יהלום לטמפרטורה גבוהה מאד יהרוס את המבנה הגבישי, והיהלום יהפך לפחם.
זיהוי אבני חושן המשפט היא משימה קשה וכמעט בלתי אפשרית. כבר בתקופת חז"ל לא הייתה הסכמה בהתאמת אבני חושן המשפט לאבני החן שהיו ידועים באותה תקופה.
בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במרחב הסהר הפורה, נמצא ממצא עשיר של אבני חן. ממצא זה עשוי לצמצם את אפשרויות הזיהוי, מכיוון שמדובר בסך הכול בכעשרים סוגי אבנים ששימשו בתרבות של ימי המשכן והבית הראשון, וכל שנותר לעשות הוא לייחס לכל שם בתורה את האבן המתאימה מהממצא הארכיאולוגי.
על פי המחקרים העדכניים שנעשו על ידי פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן, ניתן ליחס את אבני חושן המשפט לאבני החן הידועים היום כך: אודם – קרנלאין , פטדה – אוליבין (פרידוט) , ברקת – גארנט (אבן הגחלת), נופך – איזמגרד ,
ספיר – לזוריט (קורונדום כחול) , יהלום – כלצדון ירוק , לשם – ענבר (שרף צמחי מאובן) , שבו – פחם מאובן,
אחלמה – אוניקס סרדוניקס , תרשיש – בריל , שוהם – קריסטל , ישפה – אופל.
תפקוד האורים ותומים התבצע כנראה, על ידי קרן לייזר ממוקדת בתחום קרינת הספקטרום הלא נראה (אינפרא אדום או אולטרא סגול), שפגע באות המתאימה על האבן המתאימה ולהופעת הניצוצות, שחיבורם למילים ולמשפטים בישרו את העברת המסר האלוקי לעם ישראל.
(ויקה"פ תשעה)
