מערכת שבתוןבנימין מונק – מנהל מכון ירושלים לחזנות
לאחר מלחמת ששת הימים עמד על גדות תעלת סואץ גדול החזנים דאז, דוד קוסביצקי ז"ל ושר את יצירתו המפורסמת: "המעביר בניו בין גזרי ים סוף" המסתיימת במילים "לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם". ואכן, חזנים וזמרים רבים נוהגים לשיר קטע זה של התפילה בליל שבת שירה או בשחרית (ב"רם ונשא") בלחן הזה או אחר – משום שבקטע התפילה הזה מזכירים אנו את שירת הים. מנהג ידוע נוסף הוא לקרוא את פסוקי "אז ישיר" בסוף "פסוקי דזמרה" בטעמי המקרא המיוחדים. ליוצאי גרמניה ניגון מיוחד במינו לטעמים אלו אשר בבתי כנסת יחידים עדיין אפשר לשמוע אותו ולהתענג מיופיו.
המקור לכינוי השבת כ"שבת שירה" הוא כמובן שירת הים: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' " – המופיעה בפרשה. השירה מופיעה גם בצורה ייחודית בכתב שבספר התורה כ"אריח על גבי לבינה" כדי להדגיש את האופי השירתי, ומובא במחזור ויטרי: "שירה זו, אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח, וסתומה משני ראשיה, וטעם סתימתה מפני שסגר הים על המצריים מלפניהם ומאחריהם". "ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עוונותיו" (משנ"ב סי' נ"א בשם הזוהר)
העילה ל"שירה" היתה כפי שמבאר רש"י: "כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה", ומובא במכילתא "שבשכר שהאמינו ישראל בה' שרתה עליהם רוח-הקדש ואמרו שירה, שנאמר 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו', ונאמר 'אז ישיר משה ובני-ישראל' "… כלומר השירה נאמרה כתוצאה מאמונה גמורה. בעל-הטורים מביא פירוש נוסף, לפיו התוספת של האות "יוד" במלה "ישיר" היא כנגד עשר שירות: שירת-הים, שירת הבאר, שירת האזינו, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת חנה, שירת דוד, שירת שלמה, שירת חזקיה ושירה לעתיד לבוא.
ידוע גם המנהג לפזר זרעונים בערב שבת זו לציפורים והוא ע"פ המדרש המספר כי דתן ואבירם אשר רצו להוכיח כי המן יימצא בשבת כנגד דברי משה, השאירו את המן בשבת והציפורים באו ואכלוהו, על כן מפזרים אנו מזון לציפורים כשכר על פעלם. אולם יש המשייכים גם מנהג זה לענין ה"שירה" בדעה כי מקור המנהג בא לתת כבוד לציפורים השרות דרך קבע. ומה בדבר הסמיכות התמידית בין "שבת שירה" לט"ו בשבט? הנה בפרשת מקץ שקראנו לא מכבר אמר יעקב לבניו: "קחו מזמרת הארץ" – הרי לנו רמז נאה לשני הדברים גם יחד – פירות הארץ משולבים בניגוניה!
בשלח תשסח)
