מערכת שבתוןהרב צפניה דרורי
ראש ישיבת ההסדר
קרית שמונה
התקופה היפה והנעימה של חודש האביב נבחרה לגאולה מפני שחודש האביב "הוא כשר לכם לא חמה קשה ולא גשמים" (ילקוט שמעוני) רש"י "הוציא את ישראל ממצרים בחודש שהוא כשר להולכי דרכים לא חמה ולא צינה", לא רק המטרה חשובה אלא גם ה"איך". לא רק ההשתחררות מבית עבדים כי אם ה"איך". התקופה הנעימה, רוחב הלב שהאדם מרגיש ביופי הטבע.
הצעדים הרעננים של בני ישראל היוצאים לחיי חרות. הם חלק מהשלמות הנפשית של דור גאולים. הוויתם של אנשים גאולים כוללת חוויה נפשית טבעית מושלמת, המעמיקה את חירותם- "שירה חדשה". וכן לדורות בליל הסדר הכלים הנאים של הבית מעשירים את שולחן הסדר, בנעימות מזג האוויר זמן חירותנו. אכילת המצה לחם העוני משתלבת עם הרווחה והעושר שבליל הסדר, "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות אשר ציותיך למועד חודש האביב כי בחודש האביב יצאת ממצרים" (שמות ל"ד י"ב).
אמרו חכמים "שלושה מרחיבים דעתו של אדם אלו הן דירה נאה אישה נאה וכלים נאים" (ברכות נ"ז) להתרוממות רוחנית, לתעופת הרצון והחיים, אדם זקוק לרוחב דעת, לראיית היפה והנאה.
האסטטיקה היא חלק מעושר הנפש הנדרש לשלמות, אין מקום לסתור זאת ממה שאמרו חז"ל בלימוד התורה "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל" הם לא התכוונו לומר שחיי צער הם האידיאל. הם תבעו באמרה זו את הנכונות לשלם מחיר יקר עבור קניין תורה. אבל גם להם ברור שהנעימות היא חלק מקניין תורה. לכן, קבעו חכמינו בנוסח ברכת התורה והערב נא ה' אלוקינו את תורתך בפינו. "שיהיו ערבים בפיך" תורה אדם קולט ומפנים, בנעימה. השמחה בדברי התורה וההרגשה הטובה בקליטתם, הנם חלק בלתי נפרד מההפנמה. על ידם זורמת החיות של התורה בתוכנו באמצעותם האדם מגיע לשלמותו. בן תורה אמיתי צרים נועם רגש יופי רוחב דעת (מנהגו של רבי תם היה למשמש מטבעות זהב בעת לימודיו) משום כך הדגישה התורה היום אתם יוצאים בחודש האביב (שמות י"ג).
חיי האומה צריכים לפאר ויופי. הקדושה של ירושלים גם היא צריכה לפאר בנינו של המקדש "יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קריית מלך רב. אלוקים בארמונותיה נודע למשגב…" (תהילים) זה היה כוחו של בצלאל בבנין המשכן. יכולתו לשלב היופי בעולם הקדושה ולהעמיד אותם במלא תיאומם. כוח דמיונו השלם חיבר האמת ההלכתית אשר ציווה משה בהר סיני, עם היופי הדמיון והצורה שהגה רוחו. וזה נרמז בשמו בצלאל. משה רבינו שואל אותו בצל-אל היית? איך נגלתה לך הראיה הזו במציאות ובטבע. המשלימה את ההתגלות העליונה שנראתה למשה לבדו בהר סיני.
העצמה של היצירה גילתה את החכמה והאמת בשלמותם, הרגש וחכמת הלב השתלבו באותיות העליונות של ציווי המשכן. ראה בצלאל את הצל של דבר ה' וביטא ביצירה רצון ה' עליון החודר לנפש כל אחד מישראל.
מרגלא בפי מו"ר צבי יהודה הכהן זצ"ל שקר החן והבל היופי אשר יראת ה' היא תתהלל (משלי ל"א) אישה יראת ה' היא תתהלל בחן וביופי- שהקדושה במילואה היופי והחן הן גילומה הנאמנים.
(בשלח תשסט)
