עו"ד דוד קורצווייל
הפרשה פותחת בחיוב מתן מחצית השקל עליו נאמר הציווי "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל". ציווי זה נראה מיותר שכן, סיבת איסוף מחצית השקל הנה לביצוע 'מפקד אוכלוסין'. הלא ברור הוא שאדם לא יכול לתת יותר או פחות ממחצית השקל, שהרי בכך ישבש הוא את הספירה, מדוע אם כן התורה צריכה לאסור דבר שהוא מובן מאליו?
ה'תוספת ברכה' (רבי ברוך הלוי אפשטיין) הוטרד משאלה זאת ותירץ שהתורה באה לאסור מקרה מיוחד של חבירה של עשירים ועניים שיחלקו את מספר השקלים ביניהם באופן שהסכום הכולל שיתנו לא ישבש את הספירה, אולם בחלוקה הפנימית ביניהם העשיר ירבה והדל ימעיט ולדבריו, את זה באה התורה לאסור.
תירוצו של ה'תוספת ברכה' נסתר לכאורה ממשנה מפורשת ומהרמב"ם. הרמב"ם (הל' שקלים פ"ג ה"ג) פוסק בעקבות המשנה בשקלים (פ"א,מ"ז) " הנותן שקל עליו ועל העני…אם נתנו מתנה פטור מן הקלבון". סוגיית הקלבון והפטור ממנו חורגת ממסגרת הדיון הנוכחי, מה שחשוב לעניינינו היא נקודת המוצא במשנה וברמב"ם, שלפיה, פשוט וברור שאדם רשאי לתת מחצית שקל עבור עני, ואם כן הדבר סותר את כל תירוצו של ה'תוספת ברכה"!
אולם, אם נדייק היטב במילות המשנה והרמב"ם תוך השוואה למילותיו של ה'תוספת ברכה' נמצא כי הם מדברים על שתי מציאויות שונות לחלוטין.
אדם יכול לתת מחצית השקל עבור עני בשני אופנים: יכול הוא להגיד לעני שלא לתת כלום למקדש ואילו הוא, העשיר, יתן למקדש שקל שלם בו בזמן שהעני לא יתן דבר. אך יכול הוא להקנות לעני במתנה חצי שקל ואז לתת למקדש שקל שלם, חציו עבור עצמו וחציו בשם העני, כך ששניהם נתנו למקדש בשווה. המשנה והרמב"ם מדברים על מצב שבו העשיר נותן מתנה לעני ולא למקדש, ואילו ה'תוספת ברכה' מדבר על מצב שבו העשיר אינו נותן דבר לעני אך מגדיל הוא את תרומתו שלו למקדש על חשבון חוסר יכולתו של העני.
עדיין ראוי להבין מדוע לאסור על העשיר לתת יותר בגין חלקו, כאשר הוא יכול להגיע לאותה התוצאה ע"י כך שיתן לעני מתנה וישלם עבור העני? דומה שירדה התורה לשורש נפשו של האדם, ואולי זה מה שבאה היא לאסור. האדם החומל על רעהו ורוצה לסייע לו בתשלום מחצית השקל ראוי הוא שייתן לרעהו את מחצית השקל במתנה, בכדי שרעהו יהיה זה שכלפי המקדש נתן את מחצית השקל. מי שלא מוכן לתת לעני את מחצית השקל במתנה, אך מוכן לשלם עבור עצמו יותר ממחצית השקל, עליו אמר הנביא (הושע ו' ו') "כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלוקים מעולות". על 'תרומה' פסולה שכזאת באה התורה ואומרת 'העשיר לא ירבה'. מי שנותן מחצית השקל מתנה לעני- רואה את העני לנגד עיניו. אך מי שמוכן רק להגדיל את תרומתו האישית חלף נתינתה לעני- רואה רק את עצמו לנגד עיניו ולפיכך תרומה שכזאת מחטיאה את מטרתה ונאסרת.
לע"נ בננו טל צבי קורצווייל הי"ד שנהרג עם ארבעה חברים נוספים, ערן פיקאר, אריק קרוגליאק, אשר מרקוס ואריאל זאנה הי"ד בפיגוע הטרור במכינה הקדם-צבאית בעצמונה כד' אדר תשס"ב
(כי תשא תשסט)