מ יניב שפיץ, סמנכ"ל השקעות ר.רוזנבאום בע"מ-ניהול תיקים-
"וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ…"
– שמות כ"ג י'-י"א
בתורה אין אות אחת מיותרת , במצוות השמיטה התורה מזכירה לנו מספר פעמים ובמספר וריאציות את עניין השמיטה. בספר ויקרא בפרשת בהר כתוב: "כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם–וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לה'
– ויקרא כ"ה א'-ז'
פעם נוספת בפרשת ראה:"מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה–שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ: לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לה'.
– דברים ט"ו א'-י"א
התורה למעשה מצווה אותנו: עצרו, הפסיקו לרוץ אחרי החומר תנו לאדמה לנוח, תנו לנפש לנוח, הביטו סביבכם וראו שלא רצתם מהר מידי במרדף אחרי ההצלחה והממון. עזרו לאחיכם האביונים , העניים, אלו שלא שמתם לב אליהם בזמן עבודתכם מצאת החמה עד לצאת הלבנה בשדות ובכרמים, בשנה זו. תנו להם, הרימו אותם, קרבו אותם אליכם וכך תנקו גם את נפשכם מעמל היום.
הפסוקים הללו מבהירים כי, עיקר המצווה היא, לא באדמה שצריכה לנוח אלא באדם שצריך לעזוב ולהרפות ולתת מנוחה לנפשו, שכן בימים ההם רוב בני האדם התפרנסו מחקלאות, מעבודות הקשורות לאדמה וכך, למעשה, במצווה זו האדם מתנתק מהאדמה, מהעבודה ועוצר לחשוב.
אך בימינו אנו, כאשר אנשים עובדים במגוון רחב של מקצועות שאינם חקלאיים, האם שמיטה כבר לא רלוונטית?
כמי שעוסק בשוק ההון, במסגרת עבודתי, בין היתר, אני מנסה להבין וללמוד את "הפסיכולוגיה של ההמונים" וכן את מחזוריות השוק (זה שלעצמו הינו דבר מדהים בעיני). ככלל, לא ניתן לצפות שווקים. הדבר משול לזריקת מטבע או כפי שבאקדמיה מכנים זאת The Random walks או בעברית צחה: הליכת האקראי של השוק. האקראיות הזו כשלעצמה יוצרת המון קונפליקטים בקרב בני האדם, שעה שהאדם הינו יצור השונא חוסר ודאות ועל אחת כמה וכמה שכספו מושקע. זו הסיבה שמשחר ההיסטוריה נעשו ניסיונות פיצוח להבנת תנועות השווקים (לדוגמה: שיטת הניתוח הטכני וכיוב').
לעניין השמיטה, חקירה פשוטה מציגה תמונה מעניינת של אירועים משמעותיים בכלכלה העולמית והארצית:
בשנת התשס"ח- (2007-2008 למניינם), חלה שנת השמיטה הקודמת. בפרק זמן זה חל משבר עולמי במהלכו פשטו את הרגל בנקים גדולים בארה"ב (הידוע בניהם ליהמן ברדרס), וכן קרסו שווקי המניות בכל העולם. היו אף כאלו שדימו אירועים אלה למשבר הבנקים של 1929-1933.
בשנת התשס"א –(2000-2001 למניינם), שנת שמיטה. בפרק זמן זה חל משבר הדוט קום בשילוב עם אינתיפאדת אל עקצא. כמו כן פקד את ישראל מיתון והבורסה ירדה בשיעור דו ספרתי.
בשנת התשנ"ג (החל מסוף שנת 1993 למניינם), חלה שנת השמיטה. ידוע לכל סוחר ומשקיע בשוק ההון, כי מדובר בשנת מיתון וירידות חדות במיוחד בבורסה.
בשנת התשמ"ז (1987 למניינם), שנת שמיטה. בוודאי ששמעתם על "אוקטובר השחור" בשנה זו מדד הדאו-ג'ונס בארה"ב צנח ללא התרעה וללא סיבה ברורה ב- 22.6% ביום אחד. כמובן הצניחה השפיעה על העולם והתרחשה במספר מדינות כך שבכל אחת מהבורסות של אוסטרליה והונג-קונג צנחו המדדים בכ 50%. חשוב לציין שעד היום איש לא יודע מה גרם למפולת הפתאומית בשערי המניות.
נקודה מעניינת נוספת היא התקופה שבה התרחשו מרבית התנודות המשמעותיות ו/או החריגות בבורסות, היו בסמוך לראש השנה היהודי- הזמן בו מתחילה ונגמרת שנת השמיטה.
המונח הידוע בשווקים אוקטובר השחור – מפולת אוקטובר 1987 (19 בחודש). סוף השוק הדובי הקודם ב-10 באוקטובר 2002. סוף השוק השורי האחרון ב-10 באוקטובר 2007. השפל המשמעותי בשוק הדובי ב-10 באוקטובר 2008 . מפולת 1929 אירעה, בחודש אוקטובר כמובן.
שנת תשע"ה היא שנת השמיטה (בפרק הזמן שבין 9/2014 – 9/2015 למניינם). האם בשנה זו יפרוץ משבר כלכלי משמעותי: האם הדבר יבוטא בפיצוץ בועת הנדל"ן? בירידות חדות בבורסה? מיתון חריף? ימים יגידו.
איני מתיימר לחזות או לדעת את כיוון השווקים ולא את תנועת המחירים. אך במידה ואכן מתקיימת כאן מחזוריות מאחל אני לכם רק רווח והצלחה.
(משפטים תשעד)