להוריד הילוך

כל מי שגידל פעם תוכונים, מכיר את התספורת המעניינת. לא עושים להם פוני או קוקו, אלא את הנוצות של הכנפיים נהוג לחתוך קצת מידי פעם כדי שלא יברחו. לא כדאי לנסות בבית בלי לקבל הדרכה מדוייקת. אף אחד לא רוצה להכאיב סתם לתוכי שלו…
האמת שזה היה המנהג של ציידי העופות כבר בעולם העתיק: לחרוך קצת את קצות הכנפיים של הציפורים בכדי שלא יעופו ויברחו. מאיפה אני יודע זאת? כי הפסוק במשלי אומר "לא יחרוך רמיה צידו", והמצודות מספר שם על המנהג הזה. (משלי יב, כז)
אלא מה, שהיו סוחרי ציפורים רמאים, שרצו לגבות מחיר מופקע, והעדיפו לוותר על התספורת כדי שהציפור תיראה יפה ומושלמת, אך לבסוף… היא בורחת.
אני לא בטוח ששלמה המלך עסק בצפרות, הוא מביא זאת כמשל על מי שלא רוצה לתת צדקה. חשבת שתעשה ככה יותר כסף, אבל זה עובד בדיוק הפוך.
הגמרא לוקחת את זה צעד נוסף, ואומרת שגם בלימוד תורה זה ככה: אם אדם רק מתקדם הרבה אבל לא חוזר על הלימוד, אז זה לא יחזיק. ממש כמו הצייד שחשב שהוא ירוויח הרבה אבל הציפור ברחה. מעולמם של ציידים אל חובשי בית המדרש, ומשם- אלינו:
יש סיטואציות בחיים, שהאדם חושב לעצמו: למה לקצץ לעצמי את הכנפיים? אני רוצה לטוס קדימה. ולפעמים זה פשוט תעתוע. רילקס! אם אתה רוצה שזה יצליח, תסכים מידי פעם להוריד הילוך, "לחרוך את הקצוות", זה ישתלם יותר.
כל החיים אנחנו שואפים לכבוש יעדים, להציב מטרות, לעוף קדימה. זה נפלא ונכון בגשמיות וברוחניות, בביזנס ובעבודת ה'. הנקודה היא – שצריך לפעמים לדעת להוריד הילוך, לקחת אויר, להסתכל על דברים ממרחק, לחשב מסלול מחדש, או לייעל את הקיים. מי שלא עוצר באדום, כנראה שלא יגיע אל היעד.
המציאות הנוכחית מספקת לנו עצירה מוחלטת. זה קשה בהרבה תחומים, באמת שאפשר להשתגע… ואפשר גם לקבל את זה כהזדמנות נדירה שכמעט אין לנו בשטף: לחשוב קצת על החיים הרגילים שלנו עד שיצמחו הכנפיים בחזרה…
הרש"ר הירש מסביר שאם אתה פראי וחופשי ובלתי מרוסן, לא תוכל לחיות חיי חברה תקינים. וזו הסמליות של שחיטת ציפור דרור דווקא לפני שהמצורע חוזר מה'הסגר' אל חייו הקהילתיים. (אל דאגה! יש עוד ציפור שאותה דווקא משחררים, עיינו שם בפירושו ותראו נפלאות. ויקרא י"ד, ח)
ולסיום, פורסם השבוע תמליל שיחה של הרבי מצאנז על המצב. אחד הדברים שהוא אומר שם זה על הדרישה ללכת עם מסכה המכסה את האף והפה, והוא מנסה להתבונן מבחינה רוחנית בעניין: "כל האיסורים הללו נובעים מכך שמכניסים את האף אצל השני. אל תסתכל על החסרונות של השני. תסתכל על עצמך ותדאג לתקן את עצמך. וככה כולם יתקנו את עצמם"
ללמדנו, שלא תמיד צריך להיות ציפור דרור.
(תרומה תצווה תשפ)