מרב לרנרהוא פרץ עם 'תוכו רצוף אהבה' ישר ללבבות של המיינסטרים – ולאו דווקא אלו עם הכיפה. ישי ריבו על ההתחלה, על הדרך שעשה ועל המקום של האמנים הדתיים במוזיקה הישראלית. על הדרך שעשה, עם הרבה סייעתא דשמיא, שוחח הזמר-יוצר הזה עם מרב לרנר ל'שבתון'
ביום חמישי שעבר, ערב חג השבועות, הגשים ישי ריבו את אחד החלומות הכי גדולים שיש לזמר ישראלי: לכבוש את קיסריה. העובדה שריבו הצליח למלא את אמפי קיסריה, אבן דרך עבור כל זמר, ממחישה עד כמה הפך הזמר הדתי לקונצנזוס ישראלי.
כדי להבין את סוד הצלחתו יש לחזור אחורה, כל הדרך מצרפת ועד לשיתוף הפעולה עם שלמה ארצי, שהגיע לקיסריה– והפעם לא בשביל הופעה שלו עצמו– אלא כדי להשתתף בשיר אחד עם ישי.
ישי ריבו נולד בצרפת וגר שם עד גיל 9, אז עלה לארץ עם משפחתו. תחילה קבעו את מקום מושבם ביישוב כפר אדומים, שם גדל ולמד במקביל בירושלים. החיבור למוזיקה תמיד היה בדמו, אבל הוא לא למד מוזיקה באופן רציני. בגיל 12, בעקבות חשיפה לעמיר בניון, התחיל לכתוב לעצמו- למגירה, ואז הוא היה מקליט את עצמו בטייפ ומתופף על השולחן בשביל שיהיה קצב. "השירים היו פשוטים, אבל זה בער בי כל הזמן", הוא נזכר, בריאיון ל"שבתון". בגיל 17 התחיל ללמוד גיטרה לבד וזה היווה עוד שלב שגרם לו להתפתח כשהתחיל להלחין. עד היום ישי כתב קרוב ל-400 שירים. "רובם לא רלוונטיים, אבל הם עזרו לי לצמוח", הוא אומר.
חצי שנה לאחר מכן, הכיר כמה חברים ויחד הם הקימו את הרכב "תכלס'", שניגן מוסיקת רוק. את השירים שביצעו כתב והלחין ישי. "זה היה תהליך ארוך ושונה ממה שאני עושה כרגע", אומר ישי, "אבל זה הוביל להחלטה שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים".
במקביל המשיך ישי את לימודיו בישיבה. בגיל 21 התחתן עם יעל, מה שמסתבר גרם לתפנית הגדולה בחייו, כיוון שאת הכסף מהחתונה הם השקיעו באלבום הבכורה, אז הוציא ישי את השיר "תוכו רצוף אהבה", השיר שגרם לפריצתו הגדולה. "זה תהליך של 7 שנים והופעות קטנות", הוא מסכם, "הכל קרה לאט ומהר כאחד, זה לוקח אחורה למקום של הבשלות והרצון ואני רואה את הסיעתא דישמיא בכל שלב".
גם היום, לאחר שכבש את קיסריה, ישי לא שוכח זאת ומוקיר טובה ותודה לאשתו שתמכה בו לאורך כל הדרך ועל במת קיסריה נשבע לה כי אם תרצה להגשים את חלומה שלה הוא יהיה הראשון לתמוך.
הפריצה הגדולה
לאחר שבע שנים של הופעות קטנות ("אפילו 30 איש לא הגיעו"), ישי לא וויתר והצליח להגיע ללבבות של הרבה אנשים. את הקרדיט הוא נותן ל-ה', לאנשים הטובים שהכיר במהלך הדרך ולאמונה בעצמו שזה יקרה: "התודה היא לבורא עולם, וזכיתי להמון אנשים טובים בתהליך. אני עברתי עם עצמי משהו– גיליתי עם עצמי. בהתחלה לא היו לי משאבים וידע, הכרתי את טלי כץ שעזר לי הרבה. מצד שני הייתי לבד עם זה, הייתי צריך להביא את הכסף והתחלתי מלמטה, לא חיכיתי שיזמינו אותי אלא סגרתי הופעות במקומות כמו בגולה פ"ת, ירושלים ותל אביב. היו מגיעים 50 איש להופעות אבל המשכתי עם זה, וזה גרם לי לקחת את הדברים בפרופורציה ולימד אותי איך להופיע מול הרבה אנשים. מה שעזר לי זה התמדה, דבקות במטרה ולבוא ממקום תמים. אם הייתי יודע מראש- הייתי מתייאש, אבל הייתה לי אמונה חזקה וזה קרה".
האמנת שזה יקרה– שהפריצה הגדולה הזו תגיע?
"האמנתי שיש לי מקום. לא חשבתי אם זה יגיע לקהל רחב– דתיים וחילונים כאחד- אבל כשזה התחיל לקרות, הרגשתי שזה הולך לשם", הוא משיב. "לא חשבתי על איך אני מרצה את כולם. אני אומר את האמת שלי ונצמד רוחנית- ויהיה בסדר. בשנה האחרונה זה הפתיע אותי מאד שהקהלים מגוונים, גם אנשים שלכאורה אין להם קשר ליהדות מגיעים להופעות, והשירים מחזקים אותם. ככה אתה מגלה שזה מעליך ויש עניין של שליחות. בביקורים בבתי חולים אתה מגלה כמה כוח אתה נותן לילדים ואתה מבין שאתה רק כלי ולא העניין עצמו".
הליכה לקיסריה
בערב חג השבועות, ישי הצליח למלא את קיסריה בכל גווני הקשת של האוכלוסייה היהודית– חרדים, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים. "לא יודע אם זה היה החלום, אבל זה משהו ש'עם האוכל בא התיאבון'. ביום שהבנתי שהקהל הוא מגוון, הרגיש לי שהמקום הכי נכון לאחד את כולם הוא קיסריה. הופעתי ב'אמפי שוני' וזה היה גדול בשבילי אז. קיסריה זה סוג של קונצנזוס, מקום שהוא שם דבר, ולכן הרגיש לי נכון לעשות את זה. הרגשתי שזה הזמן. נערכתי להכל ומדהים שההופעה סולד אאוט, זה לא מובן מאליו".
אחד מהאנשים שהגיעו למופע הוא "האבא" של קיסריה- שלמה ארצי, שמשתף פעולה עם ישי בשיר "והאמת". כשישי כבש את מעוזו של שלמה, היה חשוב למדליק המשואה ביום העצמאות ה-70 לבוא ולהביע כבוד והערכה. שלמה אף סיפר על הפעם הראשונה בה שמע על ישי ריבו, דרך בנו יהונתן, ומיד היה חייב לשיר עם "הבחור בעל קול הקטיפה".
ארצי הוא כמובן לא היחיד. ישי יצר שיתופי פעולה מוזיקליים עם האומנים הכי גדולים כיום בישראל, ביניהם עידן רייכל, הראל סקעת ואמיר דדון. הוא מתאר: "כשפונים אליך אתה לא מסרב. הנס היה בחירת השירים, שזה מה שמייצג אותי. אני בעד שיתופי פעולה עם אחרים, אבל שיהיה לזה עניין. כשהחיבור מתבקש זה מבורך, אבל סתם שיתוף פעולה זה לא תמיד נכון, אני לא חסיד של זה. כל אחד והשיקולים שלו, אבל זה לא מה שאני מחפש. זה מעניין כשיש חיבור וקליק נכון".
"לנו כאמנים דתיים יש מה לומר ואנחנו לא צריכים לקחת שירים של אחרים"
הקהל הדתי מגיע בעקבות הרדיו החילוני
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של אמנים אשר לא נשארים רק בחממה הדתית שלהם אלא פורצים גם לציבור החילוני ונכנסים לפלייליסט של גלגלצ: חנן בן ארי, יונתן רזאל, אביתר בנאי ועוד. ישי הוא אחד מהאמנים שפרצו את חומת הפלייליסט ובעזרת המילים הנכונות הצליח לשבור את החומה.
"מה שקורה עכשיו זה תהליך חדש שהדור עובר. לפני עשור העולם לא היה בנוי להכיל את זה והתהליך הוא אבולוציה. זה התחיל באמנים שחזרו למקורות כמו אביתר בנאי, מאיר בנאי, וכו', שהיו להם יד ורגל בעולם המוזיקה, ואז הקהל החילוני נפתח לזה ויש גם מגמה שהקהל החילוני אוהב. זה תהליך שאני חושב שהוא הולך ומתפתח והוא מבורך מאוד- והתהליך הזה עובר גם על היוצרים וגם הקהל. אצלי ראיתי את ההתייחסות של הקהל הדתי, הכבוד וההקשבה ולכן היה הרצון ש'תוכו רצוף אהבה' יגיע לפלייליסטים, למרות שבאתי דתי מבית ואנונימי. כשראיתי שהקהל הדתי מגיע להופעות, חשבתי שדרך הרדיו החילוני הקהל הדתי ייקח אותי ברצינות".
"לנו כאמנים דתיים יש מה לומר ואנחנו לא צריכים לקחת שירים של אחרים", הוא ממשיך. "זה דווקא תחום מאד מקורי כי שירי אהבה נכתבו במשך המון שנים ובלי סוף, ופה זה משהו חדש ויש את הקול האישי, בשונה מהפסוקים, שיש להם מקום מדהים של עצמם, אבל יש עולם אחר ומקביל שהוא קצת שונה מהמוסיקה החסידית שרוצים לשמוע, וזה גם העולם שאני כותב עליו. יש משהו גם בשפה שהיא יותר נגישה לקהל הרחב. המוזיקה מנצחת, וכשיש שיר טוב אז הוא נוגע בכל אחד. החידוש הגדול הוא הנגישות, המקצועיות וחוסר הפשרות; איך שניגשים למוסיקה ולהפקה, ועד איך זה נראה. המוזיקה היהודית הולכת לשם ויש לה עוד הרבה מה לתת".
הצלחת להכנס לפלייליסט של גלגלצ, אתה רואה בזה שליחות?
"אני מבין שיש בזה שליחות. אני לא אומר: 'תכניסו אותי, אני שליח', אבל אני מבין. פעם הייתי מסרב להגיד את זה, אבל בעיניי זה צריך להיות 100 אחוז לשם שמים. אני מגשים את עצמי ודרך זה קורים דברים ויש בזה המון אחריות. זה לא עניין של מה בכך", מסכם ריבו.
