מערכת שבתוןהרב דוד לאו
הרב הראשי לישראל
על קורבן ראש השנה אומרת התורה: "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם, ועשיתם עולה לריח ניחוח לה'". (במדבר כט,א-ב). מעירים חז"ל, שעל כל הקורבנות כתוב "והקרבתם", ואילו כאן כתוב "ועשיתם", אמר הקב"ה לישראל, מכיוון שנכנסתם לפני לדין בראש השנה ויצאתם בשלום, מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה".
מדברי חז"ל אלו למדים אנו על חשיבותו של יום ראש השנה. בדרך כלל עשויים בני אדם לחוש את התחושה המיוחדת של הימים הללו, של היות האדם בריה חדשה, דווקא ביום הכיפורים. זהו יום ממנו יוצאים בני ישראל נקיים וזכים מכל חטא ועוון. זה היום בו מקריב האדם את עצמו, מענה עצמו בחמישה עינויים, ועושה עצמו כבריה חדשה, כדי לזכות לכפרה. אך בתורה נאמר על קורבן יום הכיפורים "והקרבתם" (במדבר שם ח), ורק ביום ראש השנה אומרים חז"ל שבו האדם בעצם מקריב את עצמו. מה המיוחד ביום זה, יותר מיום הכיפורים?
האריכו המפרשים בהגדרת מהותו של יום ראש השנה, ומסקנתם ברורה: אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם. זהו היום בו אנו מחדירים לתודעתנו כי "ה' הוא האלוקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד". ביום זה, שהוא הראשון לעשרת ימי תשובה, איננו מבקשים מחילה על חטאים, אין אנו מפרטים אותם, ומקבלים על עצמנו החלטה שלא לעבור עליהם שוב, מפני שביום זה אנו עסוקים בעיקר. המלכת הקב"ה עלינו. מי שעובר עבירה מראה כי הוראת הבורא אינה חלה עליו. על כן, טרם נתחיל בבקשת סליחה, נשנן לעצמנו כי חטאנו כלפי מלך העולם, שמלכותו בכל משלה. נבהיר לעצמנו שיש מלך, ועלינו לציית לדבריו. על כן מסלסל החזן את מילת "המלך" בטרם ייגש לעמוד התפילה. לכן משתנה נוסח התפילה מ"הא-ל הקדוש", לאמירת "המלך הקדוש", המלכת הבורא. כאשר עיקר הבקשה בתפילת היום היא "מלוך על כל העולם כולו", ומסתיימת הברכה בתוספת על ברכות החגים. לא נאמר רק "מקדש ישראל ויום הזיכרון", אלא "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון", כי המלכת ה' עלינו היא עיקר היום, ובחתימת הברכה אנו מבטאים את מהות היום.
המשנה בברכות (פ"ב מ"ב) אומרת שקדמה פרשת "שמע" לפרשת "והיה אם שמוע", מפני שבפרשת "שמע" יש קבלת עול מלכות שמים, ואילו בפרשת "והיה אם שמוע" ישנה קבלת עול מצוות. ממשילים חז"ל משל למלך שכבש עיר, באו אליו בני העיר ושאלו מה החוקים שהוא רוצה להטיל עליהם. אמר להם, קודם כל קבלו מלכותי עליכם, אחר כך תקבלו עליכם עול חוקי. כי בראשונה עליכם להפנים את עובדת היותי מלככם. מי שהפנים דבר זה, יקבל על עצמו את החוקים כדבר מובן מאליו.
הנביא הושע קורא לעם ישראל "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" (יד-יב). במה תבוא לידי ביטוי התשובה? ממשיך הנביא " אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידינו". כאשר נבין כי אל לנו לבטוח באשור, התשועה לא תבוא בשל ריבוי הסוסים, כל הכוחות הפועלים בעולם אינם אלא מכוחו של הקב"ה, זו מהות התשובה, ההכרה ש"אין עוד מלבדו", וממילא עלינו לציית לדבריו.
בחסידות אמרו שעשרת ימי תשובה הם כנגד עשרת הדברות, כל יום כנגד דיבור אחר. לדוגמא, הדיברה האחרונה היא "לא תחמוד". מתאים הדבר ליום האחרון מימים אלו, יום הכיפורים, בו אנו כמלאכים, איננו אוכלים ושותים, איננו חומדים תאוות הגוף, אלא מעלים עצמנו לדרגה רוחנית גבוהה. בוודאי מתאימה אמרה זו לימי ראש השנה, שהרי שתי הדברות הראשונות הן "אנכי ה' אלוקיך" ו"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". שתי דברות המהוות את מהות האמונה בא-ל אחר, שאין זולתו. אלו שני ימים שהם יסוד התורה והאמונה.
זו מהות יום ראש השנה. לקבוע בנפשנו כי המטרה היא להגיע למצב בו "ידע כל פעול כי אתה – ורק אתה – פעלתו, יבין כל יצור כי אתה – לבדך – יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". לאחר שאדם מודע לכך שהבורא יצר את הכל, אז יכול הוא בלב שלם לתקן את דרכיו. כי מבין הוא שהתנהגותו לא הייתה בכיוון הראוי והנכון. כשהבנה זו ברורה, אפשר לתקן ולהיטהר.
שנה לא קלה עברה על העם היושב בציון. בבתים רבים יחסר אב/בן/בן זוג אהוב. בבתים אחרים מתמודדים עם קשיי פציעות אלו ואחרות. שנה שבסופה מתפללים אנו כי כל הרשעה כולה כעשן תכלה ועל העולם כולו תורגש מלכות חסד ורחמים בשנה שתבוא עלינו לטובה.
שנה לא קלה עברה. נתפלל כי כל הרשעה כולה כעשן תכלה ועל העולם כולו תורגש מלכות חסד ורחמים בשנה שתבוא עלינו לטובה.
(האזינו תשעד)
