הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)בשולי ראש השנה נמצא צום גדליה. בדרך כלל, תשומת הלב אליו אינה גדולה, כנראה בשל העובדה שאנו מסונוורים מהאור הגדול של הימים הנוראים, ויום הכיפורים הבא עלינו לטובה הוא העומד במוקד העבודה הפנימית. הקריאה לימים אלה כחטיבת חגי החודש השביעי המקודש, אינה מותירה פניות נפשית רבה לצום עצמו. אמנם, אין סיבה שכך יהיה ונכון יותר לנוע גם לכיוונו של צום גדליה, ולשהות בו ובמה שהוא בא להזכיר ולתקן, שכן אנו זקוקים לכך גם היום.
ניתן לראות ברצח גדליה את המכה הגדולה של החורבן. את בית המקדש שחרב – ניתן להקים מחדש, ואף נעשו ניסיונות להקימו מחדש. כל עוד נותרה שארית בארץ – אפשר היה לקוות שמשהו יצמח מתוך המכה הגדולה. לעומת זאת, רצח גדליה הביא להתמוטטותה של היישות הלאומית שנותרה מוכה וחבולה לאחר החורבן. משחרב העם – הוכרעה התנועה, והגלות הפכה לעובדה בלתי ניתנת לשינוי. שארית ממלכת יהודה שנותרה בארץ לאחר החורבן התפזרה לכל עבר, חלקה למצרים, חלקה לבבל, וחלקה למקומות אחרים בעולם.
הבה נזכיר לעצמנו: הרצח התחולל בשל מאבק הנהגה. ישמעאל, שהיה מזרע המלוכה, לא הסכים לכפוף עצמו בפני מינויו של גדליה, ויזם את רציחתו. גדליה היה המנהיג הרשמי שהומלך על העם, אלא שהדבר לא עלה בקנה אחד עם תוכניותיו של ישמעאל. סביר להניח שהיו לו סיבות עצמיות רבות מדוע ראוי שהוא יהיה המלך. אולם לכל זה לא הייתה משמעות. זו אחת התוצאות הנוראות של מאבקי שלטון, כשהם מתרחשים כשטובת העם כלל אינה מהווה חלק מהמטרות. הלהט והתשוקה למלוך ולשלוט מסמאים את עיני המתחרים על ההנהגה, ועיוורון זה מחולל חורבן גדול. הצום, אפוא, הוא תנועת תיקון ותזכורת למחיר העצום שמאבקי הנהגה גובים.
המרתק בעולמם של חכמים הוא שהם הטילו חלק מהאחריות לרתיחה – על הנרצח עצמו. לדעת חכמים בסוף מסכת נידה – גדליה היה יכול למנוע את השתלשלות העניינים שהביאה למותו. הוא סרב לקבל את המידע על מגמותיו של ישמעאל, ובשל כך לא פעל כדי להגן על עצמו מפניו. חז״ל מנצלים את האירוע הנורא הזה כדי ללמד יסוד חיוני בהלכות לשון הרע: דיני לשון הרע היסודיים כל כך והחשובים כל כך לא נועדו כדי למנוע את האפשרות להילחם כנגד הנבל והרשע. ההלכה מדריכה כיצד לנווט בין הזהירות וההקפדה בדיני לשון הרע ובין היכולת לנצל מידע כדי להיאבק ברשע. בלי זה, דיני לשון הרע שנועדו לכונן חברה טובה יותר, ולשמור על כבוד האדם ושמו הטוב, היו גורמים לתוצאה הפוכה ולשלטונם של הפושעים והרעים.
שתי סוגיות אלו – מאבקי ההנהגה בדרכם הראויה ושמירת הלשון לאור הדרכות חז״ל – כל כך חיוניות וקוראות לתיקון עולמנו. והלוא זו מהות הצום – הפיכת ההיסטוריה למהפך של זיכרון, שנועד להפוך את האירועים הקשים לבוני עולם. על כן, העצמת ההתייחסות לצום גדליה ולתיקון שהוא מתקן בעולמנו היא חיונית, בחברה שבה מאבקי הנהגה וסוגיות לשון הרע כל כך נוכחות בה.
(תשעד)
