קידוש המחאה

ד"ר רועי לחמנוביץ
השבת ,שנייה אולי לברית המילה, מאחדת את העם היהודי ומגשרת על פני תקופות, מקום וזמן. בעוד שברית מילה הנסיבות הן קיום או אי קיום המצווה, לשבת הציבור בישראל מתחבר 'על הרצף'. אנחנו נמצאים בתקופה בהם 'ארגוני ההתחדשות היהודית' בישראל מבקשים לחבר כמה שיותר לשבת. יש מי שמסתפק בחיבור רק לניגונים והאחר רק לסעודת השבת ואולי יש מי שמתחבר למנוחה. זו זווית הראייה שלפיה נכון לבחון בפרהסייא את השבת. נחזור אליה בהמשך.
האירוע המרכזי הראשון הצרוב בתודעה הישראלית המחבר את השבת עם המערכת הפוליטית הוא נחיתת מטוסי אפ 15 בערב שבת בממשלתו של יצחק רבין והימנעות שרי המפד"ל מתמיכה בממשלה בעקבות הצעת אי אמון שעסקה באירוע. המטוסים עצמם לא נחתו בשבת, אבל הטקסים והחגיגות שנשקו או חצו (תלוי את מי שואלים) הם הם שהפריעו להנהגה הפוליטית הדתית ואלה נקטו צעד מעשי שביטא באופן מובהק את מחאתם. האירוע הזה הפך לנקודת ייחוס להתנהגות פוליטיקאים ביחס לשבת.
האירוע השני שיצר סערה ציבורית והוביל אף הוא לפרישה של מפלגה דתית מהקואליציה הוא נסיעת המשחן בליל שבת בימי ממשלת אהוד ברק. ברק בשונה מרבין הציג את הובלת המשחן של חברת החשמל, כאבן בוחן ליכולת עמידתו מול הלחץ החרדי. גדולי הדור החרדיים חלקו כיצד עליהם לנהוג. בעוד שמועצת גדולי התורה פסקה עבור יהדות התורה כי עליהם לפרוש מן הממשלה, החליט נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס הגר"ע יוסף זצ"ל כי ש"ס יכולה להמשיך ולשבת בממשלתו של ברק.
בימים בהם כיהנתי כדוברו של השר אלי ישי בתקופה בה שימש שר התעשייה המסחר והתעסוקה, הגישה רכבת ישראל תוכנית מפורטת לפעילויות תשתית המיועדות לביצוע בשבת. ישי הביא את התוכנית בפני הרב עובדיה יוסף כדי שהרב יפסוק בפניו מה בתוכנית מוגדר "פיקוח נפש" על פי ההלכה, וכל מה שאינו פיקוח נפש בוצע על ידי חברות בת זרות או על ידי עובדים שאינם יהודים וגויסו לצורך המשימה. כמעט ולא היה רעש תקשורתי. הייתה התגייסות כוללת למציאת מתכונת לביצוע העבודות במסגרת ההלכה.
מה היה לנו בשבת שחלפה? קידוש המחאה. דיון ציבורי בתוך המגזר הדתי מי יצא כנגד חילול השבת ומי לא. מאבק על הרייטינג של השבת. בתחילה תקפו הגורמים החרדיים את שר התחבורה, לאחר מכן לא היה ברור אם הם דורשים את פיטוריו והשיא היה דרישה לפגישה עם ראש הממשלה. לאחר השיח החרדי התפתח בתקשורת דיון האם שתיקתם היחסית של ראשי הציונות הדתית הייתה במקום או שמא ייתפס חלילה שהם ויתרו על כבוד שבת. כולם עוסקים במחאה ומצהירים שלא יפרשו מהממשלה. אירועי השבת במערכת הפוליטית הישראלית החלו בסיפור של עשייה ונגמרו בסיפור מעשייה.
סוגייה נוספת שחל בה שינוי מראשית ימי המדינה לימינו אנו היא המציאות החקיקתית התומכת בשמירת השבת. מדי שבת בשבתו, כמעט בפריסה ארצית יוצאים, ברוב המכריע בניגוד לרצונם, לעבוד בשבת בעיקר בתחום המסחר. בעלי הרשתות שמחללות את השבת על הדרך גם רומסים את חוק שעות עבודה ומנוחה וחוקי עזר עירוניים. בתופעה הזאת קיימת פגיעה בעסקים קטנים המבקשים שלא לעבוד בשבת, בעובדים המוחלשים, בשלטון החוק ובשבת קודש. מחאה ? אין פוצה פה ומצפצף. ההסבר המרכזי טמון בראשית הדברים לעיל : פיענוח רע של המציאות מטעם מקבלי ההחלטות האומרת כי בכל מקרה החיבור של עם ישראל לשבת הוא שונה בין מגזר למגזר ובין קהילה לקהילה ולכן אף אחד לא ייצא לרחוב למען יום המנוחה שלו יום השבת. אם אין את מי לייצג אין מי שייצג. וכן, עוד טעם אחד קטן: למחות ולהיאבק מול שר התחבורה ישראל כץ זה הרבה יותר קל מאשר מול ראשי תאגידים כלכליים גדולים. "וביום השביעי שבת וינפש". אבל לכולם.
(ראה תשעו)