רבי נחמן מברסלב הדגיש מספר פעמים את החשיבות שבזכירת העולם הבא, ובאמונה שעולמנו זה הוא רק פרוזדור המוביל אליו. אבל עד כמה אנחנו באמת חושבים על העולם הבא, ומה היינו מצפים ורוצים למצוא שם? כדי לבחון שאלה זו, ערכתי סקר בין חבריי בפייסבוק, בו ביקשתי מהם לבחור מהי האפשרות המועדפת עליהם מבין חמש האפשרויות הבאות, אילו יציעו להם אותן לאחר המוות:
1. גן עדן של תענוגים נצחיים ובלתי פוסקים.
2. הארה רוחנית וידע מושלם של כל סודות היקום.
3. הפיכה למלאך והצטרפות לפעילות המלאכים בעולם הזה.
4. מנוחה רגועה ושלווה עד אחרית הימים.
5. חזרה לגלגול חיים נוסף.
מבין האפשרויות הללו, אפשרות 2 זכתה לרוב גדול במיוחד. מדובר למעשה בעולם הבא של הרמב"ם, הרואה בידיעה ובהשגת המושכלות האלוקיות את תכלית השלמות, ואת העולם הבא כהתאחדות הנפש עם מושכלה. ההעדפה הנרחבת של אפשרות זו מעידה על כך שהסקרנות והרצון לידע הם כוח מניע חזק ביותר באדם, אפילו יותר מהשאיפה לעונג. זהו למעשה גם העולם הבא שחלק מדתות המזרח, להבדיל כמובן, כמו הבודהיזם, מציעות למאמיניהן.
למקום השני הגיעה אפשרות 3. אלה שבחרו בה אינם רוצים לרבוץ על זרי הדפנה, אלא לקיים את דברי חז"ל "ילכו מחיל אל חיל – מלמד שהצדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". הם אינם חושבים רק על עצמם אלא מעוניינים להמשיך לעבוד את ה', למלא את רצונו ולעזור לבני האדם בתור מלאכים. לא חסרים תפקידים שאפשר למלא בתור מלאך: להשגיח על אדם מסוים ומכוון אותו בדרכו, להעניק השראה במקום בו היא נדרשת, לצרף מקרים באופן שיקדם את התוכנית האלוקית, ללוות את הנפטרים לעולם הבא, או לחילופין להיות מלאך חבלה המנחית את שבט אפו של ה' על העולם.
האפשרות הראשונה הגיעה באופן מפתיע רק למקום השלישי. הרמח"ל אמנם כתב שלא נברא האדם אלא כדי להתענג, ושהעולם הבא הוא למעשה התענוג העליון ביותר האפשרי, אבל נראה שלא רבים נמשכים להצעה של עינוגים נצחיים – אם בשל פוריטניות דתית מושרשת, תחושה שיש טעם לפגם בנהנתנות שכזו, או חשש שההנאה תמצה את עצמה עם הזמן. פיתוייו של גן העדן המוסלמי כנראה לא היו מוציאים מתוכנו שאהידים רבים. אבל האם השאיפה להנאה, כאשר אותה הנאה מבטאת את רצונו של ה' להיטיב לנו, היא אכן פסולה?
גלגול הנשמות המוצא באפשרות 5 נחשב אמנם בקבלה לעונש חמור, אבל לא מעט אנשים בחרו דווקא בו. הם אוהבים את החיים בעולם הזה, שאחרי הכל ה' בעצמו ראה אותו כי טוב, ואינם מוכנים להחליף אותם בעולמות מסתוריים כלשהם. אמנם חלקם היו מעדיפים לבחור את זהותם בחיים החדשים, או לפחות לזכור מה היו בחייהם הקודמים, אבל גם בלי זה נמצאו אנשים שהיו מעוניינים לחזור לאדמה.
אפשרות 4 זכתה למספר המצביעים הנמוך ביותר. אמנם אנו נוהגים לאחל לנפטרים שינוחו בשלום על משכבם, אבל נראה שהנפטרים המיועדים לא מעוניינים דווקא במנוחה, וכפי שראינו באפשרות 3 לעיל. אלה שבחרו בה כנראה עייפו מקשיי הקיום והתלאות של העולם הזה, והם מעוניינים רק בשקט ושלווה, בשינה בריאה או בישיבה מהורהרת על הספסל בכפר לאור השמש השוקעת. אפשר להבין אותם.
היו גם כאלה שהציעו אפשרויות אחרות, כמו להישאר על פני האדמה כרוח רפאים בלתי גשמית, או לחיות מחדש את אותם החיים כאשר הפעם אפשר לבחור בחירות אחרות, או פשוט לבקש מה' שיבחר עבורם את האפשרות הטובה ביותר כי הם אינם יודעים להכריע. והיו גם מספר אנשים שהעדיפו את הפסקת הקיום והחידלון המוחלט על פני כל האפשרויות האחרות.
מה אתם הייתם בוחרים?
(כי תבא תשעו)
איך יראה העולם הבא שלך?
השארת תגובה