הידעתם? אם אתם משקיעים כסף בילדים שלכם, ולא בילדים של אחרים, רק מפני שהם הילדים של אחרים ולא שלכם – הרי שאתם מפלים ילדים על רקע מוצא. במלים אחרות, אתם גזענים. תתביישו לכם.
דורנו סובל מאינפלציה של מושגים. כך למשל, יש כאלה המרחיבים את מושג הטרור כך שיכלול לצד מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת, גם כתובות גרפיטי וצמיגים מפונצ'רים. תופעה דומה, ואף נפוצה יותר, קיימת לגבי מושג הגזענות. בימינו לא צריך להיות חבר בקו-קלוקס-קלאן או בהיטלר יוגנד בשביל להיחשב לגזען בעיני הנאורים; מספיק שאתה מגלה העדפה כלשהי כלפי קבוצה מסוימת של אנשים, וכבר תתויג בתואר הבלתי מחמיא הזה, ותיחשב מוקצה מחמת מיאוס. כך למשל, אב שמתנגד לכך שבתו תתחתן עם ערבי, או תושב דרום תל אביב שמתלונן על נוכחותם של סודנים בשכנותו – הם גזענים. למעשה אתה אפילו לא צריך להעדיף או להפלות מישהו באופן אקטיבי: לפי מחקר מפורסם מסוים, העובדה שחיילי צה"ל אינם מגלים עניין בנשים פלסטיניות נובעת בעצם מגזענות…
המושג גזענות כבר איבד מזמן כל קשר לגזע. השימוש העכשווי בו לא מכיר באבחנות בין גזע ללאום, דת, או תרבות. כל אפליה, לא חשוב של מי ומה, היא סוג של גזענות. יש המדברים על "גזענות כלפי נשים", ושמעתי גם על מישהו שהגדיר התבטאות מסוימת כ"גזענות כלפי שמנים"… אין זה משנה בכלל אם יש סיבות מוצדקות וענייניות להעדפת קבוצה אחת, או להתנגדות לאחרת, כמו בדוגמאות של הערבים והסודנים. המסר התקשורתי מגיב ומתכנת אותנו להגיב באופן פבלובי לחלוטין: יחס שונה = גזענות = רע!!! וכל טיעון אחר הוא חסר משמעות.
במה זכתה הגזענות למעמד החשוב הזה? התשובה היא, שבעולמנו הפוסט-מודרני וחסר הערכים, קיימת נקודת משען אחת ויחידה, המוסכמת על כולם: אין להיות כמו הנאצים! הנאצים הם הרע המוחלט היחיד, וממילא קנה המידה היחיד שניתן להגדיר לפיו טוב ורע. ומכיוון שהנאצים, כידוע, היו גזענים – אז מושג הגזענות הפך להיות סמל לרע המוחלט, שאסור להתווכח איתו. קרא למישהו "סוטה", ותואשם מיד בשיפוטיות מתנשאת וצרת אופקים; קרא למישהו "גזען", ותוכתר מיד כאביר הדמוקרטיה. ככה זה כשנאציזם הוא האלוהים היחיד, או האנטי-אלוהים, של החברה המערבית.
וכמו במקרים דומים, גם כאן הופכת האינפלציה של הגזענות את המושג עצמו לחסר משמעות. כולנו, או רובנו, מתנגדים נחרצות לגזענות אמיתית, המשפילה ופוגעת באנשים על רקע גזעם, בלי להתחשב באופיים האישי; אבל כולנו גם מכירים בצורך ליחס שונה לקבוצות שונות, וגם לאפליה במקרים מסוימים. אדם מעדיף את ילדיו שלו, פשוט מפני שהם ילדיו; הוא מעדיף את בני עמו, מפני שהם בני עמו, ומעדיף את בני האדם על פני שאר בעלי החיים, פשוט מפני שהם בני מינו (אגב, גם העדפה כזו מסווגת לאחרונה כסוג של גזענות, המכונה "סוגנות"…). שוויון מוחלט בין כ-ו-ל-ם לא קיים, לא עתיד להיות, ולא צריך להיות.
אז מי שמגדיר כל דבר בתור גזענות, בעצם קורא לכולנו גזענים; הוא דוחק אנשים לעמדה בה ייאלצו לומר שאם ככה – אז הם גזענים גאים; ואם כבר הם מוכרחים להיות גזענים, אז למה שלא יהיו כבר גזענים עד הסוף, בלי מעצורים? וכך תושג מטרה הפוכה בדיוק מזו הרצויה, ובמקום לשלול כל צורה של אפליה, תחויב כל צורה של אפליה. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם מכתירים מישהו בתואר גזען.
(ונקודה למחשבה לסיום: מה אם יתברר שגזענות זו נטייה גנטית, כמו שאומרים על הומוסקסואליות? האם במקרה כזה תעלה הדרישה לתת לזה לגיטימציה – או שפתאום יבינו שנטייה גנטית לא מהווה הכשר לשום דבר?…)
(במדבר תשעה)
גזענים, גזענים בכל מקום
השארת תגובה