שלשה תנאים לניצחון

צמד המילים אויב ומלחמה זרים לנפשו של היהודי. והנה פותח הרב קוק זצ"ל את 'אורות מלחמה' במשפט שהקים עליו לא מעט מתנגדים, בעיקר בשל חוסר הבנת דבריו: "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו". בפשטות ניתן לומר כי המלחמה הינה עוד כלי או מכשיר בידי האל 'לומר את דבריו' בהיותו גם שר ההיסטוריה וגם שר המלחמות. מאידך, גם בעולמו של האדם, המלחמה אינה אלא כלי להשגת ניצחון על אויביו, יהיו אשר יהיו.
שלא על פי פשט הכתוב, אני מבקש לפרש את הפסוק הפותח את פרשתנו כהוראה כללית ועקרונית של התורה לתנאים הנדרשים להצלחה במלחמה, בכל מלחמה, האישית או הלאומית. בפירוט הבא, הנגזרות הפרשניות מוצגות באופן אינטואיטיבי ולא לפי סדר מחייב. כל המשפטים הללו מתייחסים אל מאבקו של היחיד המגיע לשיאו בימים אלו של חודש אלול. אבל, גם למציאות שלנו כאן, בארץ הקודש.
כִּֽי ־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ- וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ …
כדי לנצח (=וּנְתָנֹו ה' אֱ-להֶיךָ בְּיָדֶךָ), במלחמות הלאומיות והאישיות, צריכים להתקיים שלשה תנאים מצידו של הלוחם:
כי תצא- יש לצאת למלחמה ולא להתגונן. להעתיק את זירת הלחימה אל שטח האויב. לבטל את מחסומי ההגנה המדומים מפני יציאה למלחמה. לצאת מתפיסת 'ביתי הוא מבצרי' במשמעות של הסתגרות בגטו. לא להמתין שמא יחליף האויב את עורו- הבלגה ארוכה מידי מחלישה את כוח הלחימה. אל תמתין עד שהיצר ישלים את אחיזתו בך. עליך להיות מוכן תמיד ליציאה למלחמה.
למלחמה- להתייחס למאבק באויב הפיזי והפנימי במונחים של מלחמה שיש לנצח בה. 'במלחמה כמו במלחמה' על כל המשתמע מכך. להתארגן ולהתנהל כמו ביציאה למלחמה ולא כאל יציאה לפיקניק. לגייס את מערכי הנפש ליציאה למלחמה. לקחת בחשבון את תוצאות המלחמה. כאשר יש זיהוי של המצב, 'לקרא לילד בשמו'- מלחמה, לא להסתתר מאחורי 'מכבסת מילים'.
על אויבך- לזהות את האויב כאויבך ולא כאויב סתם. לוותר על תחושת 'יפי הנפש' הסולדים מכל מלחמה גם כאשר היא מוצדקת. להשלים עם הרעיון שיש לנו אויבים ויהיו לנו אויבים 'עד יבא שילה'. להבחין בין אוהב לאויב. "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" (ר' אלעזר, מדרש תנחומא לפרשת מצורע) .
(כי תצא תשעז)