ואני אברכם
האם עדיף שהאדם יתמודד עם בעיותיו הגשמיות והרוחניות בכוחות עצמו ועלינו להכשירו לכך, או שטוב לו להיות יצור נתמך המסתייע
האם עדיף שהאדם יתמודד עם בעיותיו הגשמיות והרוחניות בכוחות עצמו ועלינו להכשירו לכך, או שטוב לו להיות יצור נתמך המסתייע
לפי הפתגם שטבע רס"ג בספרו אמונות ודעות (מאמר ג ז'): "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה", משמע שיחודו של עם ישראל
לא רק ביציאת מצרים הושיע משה רבנו את ישראל, והוציאם מעבדות לחרות, אלא גם לאחר מכן, כשריחפה סכנת כליה על
נסיונו של בלעם לקלל את ישראל למרות עמדתו של הקב"ה מגלה לנו עד היכן מגיע כוח הבחירה החופשית. התורה מודיעה
בבואנו לברר מהו מותר האדם מן הבהמה אנו מציינים בדרך כלל את הדברים הנמצאים באדם שאינם מצויים בבעלי החיים כמו
לאחרונה נשמעו במחננו קולות של התבדלות מהחלקים הרעים שבאומה. הקולות הללו אינם חדשים. כבר רבותינו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה בזמנם
האם בסיפורים שבפרשיות התורה יש גם מסר לדורות? כבר על בריאת העולם הביא רש"י את דרשתו של רבי יצחק המסביר
הדעה הרווחת בציבור היא שהאשה לפי מקורות היהדות היא פאסיבית באישיותה וטפלה לגבר. סמך לתחושה הזאת הם לכאורה הכתובים: "אעשה
הכרוניקה היום־יומית בחברה הישראלית מלאה מקרי רצח. לא רק של אנשים הזרים זה לזה אלא אפילו בתוך המשפחה. מפני חומרת
המנהיגות אינה נבחנת רק באיך שהאדם מנהיג את האחרים, אלא בעיקר כיצד האדם מנהיג את עצמו. בתורה פוגשים אנו מנהיגות