כל הפוסטים במשה רט

קללות תופסות מקום מרכזי בז'אנר האימה. אדם שנרצח מקלל את רוצחיו וצאצאיהם בקללה נוראה לפני מותו. מצרים קדמונים מטילים קללה

כאשר נמצא האדם לבדו, אז מתברר מי הוא באמת. תארו לכם אדם שמוצא את עצמו על אי בודד, כמו רובינזון

האבולוציה של ה"נאורים" מתקדמת בצורה כזו: 1. פתיחות לרוע 2. סובלנות לרוע 3. הכחשת הרוע 4. הכלת הרוע 5. הפיכה

השאלה העיקרית שאתאיסטים מעלים נגד הדת היא, "איפה היה א-לוהים בשואה?". ובכן, התשובה שלי היא שאם אתאיסטים יכולים לחיות עם

הסופר האנגלי פטריק הרפור, בספרו "Daimonic Reality", מציע תאוריה מעניינת. אנחנו רגילים להבחין היום בין העולם שאנו חווים באופן מודע,

לא ברור מדוע "גזענות" הפכה לפשע האולטימטיבי בזמננו. ברור שמדובר בתופעה שלילית וחמורה, אבל כמוה יש רבות. אנשים טוענים ש"ראינו

יש כאלה שהדת עבורם היא כמו עניבה. הם לובשים אותה כפי שלובשים כל פריט לבוש – כמובן מאליו, בלי להקדיש

פתיחת פי האתון של בלעם נחשבת לאחד הניסים המוזרים יותר בתנ"ך. קל לנו לתאר לעצמנו מטה שהופך לנחש או ים

מדי פעם מעלים כותבי טורים וסטטוסים למיניהם הצעות בנוסח "לחזור ליהדות המקורית". לטענתם, היהדות הלכה והתרחקה לאורך שנות הגלות מהאופי

שני בתי המקדש נחרבו מסיבות שונות. לא כולם שמים לב למשמעות של זה. המשמעות היא, שהחורבן יכול להגיע מכיוונים שונים