כל הפוסטים בירחם שמשוביץ

  פרשת השבוע עוסקת ברובה בסוגי צרעות ובדרך גילויין והטיפול בהן. ולהפתעתנו הרבה, האדם אליו מפנה אותנו התורה באשר לצרעת

פרשת שמיני הינה המשך ישיר לסיום הפרשה הקודמת שעסקה בתיאור ימי המילואים לחנוכת המשכן, כאשר אנו נמצאים בתחילת פרשתנו בשיאו

פרשתנו ממשיכה את הפרשה הקודמת ועוסקת בדיני הקרבנות ועבודת הכהנים. מעשים אלו עלולים להתדרדר ולהגיע לידי עבודה זרה ולכדי מה

ספר ויקרא מהווה המשך ישיר לסיומו של ספר שמות. כאשר משה אינו יכול לבא אל אוהל מועד משום ששכן עליו

פרשת פקודי החותמת את ספר שמות, ספר הגלות והגאולה, בעצם מבקשת לסכם לנו את כל מהותה של גאולת ישראל. כל

המתבונן בפרשתנו, אינו יכול שלא להתפלא מהחזרה הכמעט מילולית של פסוקים כפי שנאמרו בפרשיות תרומה תצווה. נשאלת השאלה – מדוע

פרשתנו עוסקת רובה ככולה בעניין חטא העגל. למרות הנטיה לתלות את החטא בעם ישראל צריכים אנו לדעת שהערב רב אותו

פרשתנו הינה המשך ישיר של הפרשה הקודמת. הפסוק שבתחילת פרשת תרומה: "וידבר ד' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל

לאחר מתן תורה, המתאר את יסודות הזהות של האדם בהתאם לרצון ה', פרשת משפטים הגדירה את תפקודה של חברה מתוקנת.

פרשתנו ממשיכה את מעמד הר סיני. אך בעוד שבפרשת יתרו דובר בדברים כלליים, מתפרטים הכללים בפרשתנו; מתחילים לרדת לפרטי פרטים.