חוסר הקשבה
המפגש בין העם למשה אינו נושא פרי: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה
המפגש בין העם למשה אינו נושא פרי: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה
בהתייחסות חלקים רבים בחברה הישראלית לארץ ישראל קיים ניכור עד שחלק מהם רואים בה שטחי נדל"ן, כך שכל ענינה של
משה ואהרון יוצאים לשליחותם, עומדים בפני פרעה ותובעים ממנו לשחרר את העם. והנה, בתוך פעולת השליחות מופיע תיאור ייחוסם של
הקב"ה הנחית על פרעה ומצרים עשר מכות. מדוע אי אפשר היה להסתפק במכה אחת כדוגמת מכת בכורות ששכנעה את פרעה
במסגרת מכת הכינים מלאה מצרים בכינים והן רחשו על עפר הארץ, ועל האדם והבהמה. מעניינת העובדה שדווקא מכת כינים מתישה
תחילתה של פרשתנו: "וארא אל אברהם וגו'" (שמות ו ג), מהווה מענה לתלונה של משה רבנו לקב"ה, בסוף הפרשה הקודמת,
מהו ההפך מ"לב כבד"? בפרשתנו אנו למדים על הכבדת הלב של פרעה. מהקשר הדברים נראה כי "לב כבד" מורכב משתי
עוצמתה המוסרית של הכרת התודה ד"ר מוטי גולן, פ"ת "וארא" היא פרשה ייחודית מבחינה טכנית, כמו גם, מבחינה תוכנית. טכנית,
התיאור המרתק של פרשיות יציאת מצרים מתאר את תהליך הפיכתם של מנהיגי העם, משה ואהרן, בצו הקב"ה, ממנהיגים רציונליים, שהגיעו
הקב"ה מבשר לישראל באמצעות משה בשורה חשובה ביותר על אודות ארץ ישראל (שמות ו,ח): "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'".