איבדנו את יכולת ההידברות
בפני אדם הכועס על הזולת כמה אפשרויות – להטיח בפניו במלים בוטות, לבטא הרגשתו במלים עדינות, להתעלם ולהמשיך כאילו דבר
בפני אדם הכועס על הזולת כמה אפשרויות – להטיח בפניו במלים בוטות, לבטא הרגשתו במלים עדינות, להתעלם ולהמשיך כאילו דבר
מאבקו של יעקב אבינו הוא מאבקו של עם ישראל בכל הדורות. עמידתו בפני מלאכו של עשיו הינה אב-טיפוס לעמידתנו בכל
עמידתו של יעקב מול עשיו מזה ומול לבן מזה שונה בתכלית. לעשיו אחיו יעקב שולח מתנות, מתרפס בפניו, מתגונן, ומנסה
ל'לאום' המקראי אין משמעות של לאומיות כיוצא ממילונים מודרניים (Nation). הלאומיות האתנית או האזרחית המוכרת לנו היום הינה מונח מודרני
אנו חיים בעולם בו האדם מתחנך לצמצם ככל הניתן את מרחבי האי וודאות בחייו ופועל לכך. כיצד אם כן ירגיש
אברהם אבינו אינו מוצג בתורה כמייסדה של הדת היהודית. הוא גם אינו המונותיאיסט הראשון בהיסטוריה, קדמו לו חנוך, שם, עבר,
מדוע מגדירה התורה באופן מפורש דווקא את הציווי לעקידת יצחק בשם 'ניסיון'? האם המציאות הקשה בפניה עמדו לוט והגר, לדוגמה,
בתיאור הגניאולוגי של צאצאי נח בולטים שני פסוקים 'מוזרים למדי'. על חם נאמר: "וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי ־ נ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן הַתֵּבָ֔ה
"בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ". האם מספר המלים הקטן שבתיאור הבריאה מספיק להבנה אפילו בסיסית של המתרחש? השאלה
על הפסוק הפותח את פרשתנו:" וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר" כותב רש"י: "ויקרא אל משה – לכל
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן