כל הפוסטים בויקרא

פרשיות הקורבנות, יש לומר בגילוי לב, אינן מן הפרשיות ה"פופולריות" ביותר בתנ"ך. מעת שגלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו, כמעט ונשתכחו

בין סוגי הקורבנות המנויים בפרשה אנו מוצאים את קרבן חטאת וקרבן אשם. קורבנות אלו מביא האדם על חטאים שחטא לכפרה

  ערב הכניסה לארץ, פונה משה ליהושע ואומר לו מספר פעמים את צמד המילים הללו: 'חֲזַק וֶאֱמָץ'. כך גם אומר

  בדיחה יהודית עתיקת יומין מספרת על שני בני זוג יהודים שהחליטו, לא עלינו, להמיר את דתם. הלכו לכנסייה, עברו

ספר ויקרא, שאנו מתחילים לקרוא השבוע הוא ספר 'הוראות יצרן' כיצד יש להפעיל את המשכן. הפרקים הראשונים עוסקים בקורבנות. המשותף

הקו המנחה של הוראות מצב הקורונה למיניהן הוא אחד: התרחקו מבני אדם. 'הניגון' של כל ההרחקות הוא: בני אדם זה

על הפסוק הפותח את פרשתנו:" וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר" כותב רש"י: "ויקרא אל משה – לכל

  והנה מכתב נוסף שקיבלתי השבוע: "היי אבינועם. רציתי לשתף אותך במקרה שקרה לנו הבוקר. אני איש עסקים וברוך ה'

  הקריאה של ה' שפותחת את ספר ויקרא מתחילה במילה: "אָדָ֗ם": "אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קָרְבָּ֖ן". מילת פניה זו אינה שגרתית